חדשות

Netanyahu's US meeting came amid expedited Iran nuclear talks – Israel News

Published

3 חודשים ago

אפריל 11, 2025

“Netanyahu's visit this week was arranged in great haste and focused on four main topics. It is now clear that the reason the Prime Minister urgently requested to come to Washington was the Iranian issue,” said Mike Herzog, who served as Israel’s ambassador to the US until January.

Herzog, a retired brigadier general and a scholar in Israel-Middle East relations, revealed in an exclusive interview with Maariv what he believes happened behind the scenes during Netanyahu’s visit to the White House this week.

The rushed timing of the meeting regarding Iran stemmed from the US administration’s decision “to immediately begin negotiations with Iran and inform Israel of the development, to ensure the Israelis are in the loop and on the same page,” Herzog explained.

Key Issues for Israel in US–Iran Talks

According to Herzog, “Israel has never objected in principle to diplomatic engagement over Iran’s nuclear program,” but given the past failures and painful lessons, Israel approaches the current negotiations between the US and Iran with “discomfort and great caution.”

The Iranian nuclear project has advanced so far that it’s hard to see how meaningful rollback can be achieved through diplomacy alone. However, a unique but time-limited opportunity exists to address it militarily.

U.S. President Donald Trump and Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu hold a joint press conference in the East Room at the White House in Washington, U.S., February 4, 2025. (credit: REUTERS/Leah Millis )

Herzog highlighted Israel’s two main concerns: either Iran will drag out the negotiations endlessly to buy time, or the dynamics of negotiation will lead the US to make concessions to Iran in the rush to reach a deal — potentially a bad one.

In contrast, Prime Minister Netanyahu has presented a very high threshold for any agreement — the “Libyan model” — which means the complete dismantling and destruction of all nuclear infrastructure.

Herzog added, “There is no chance Iran will agree to such a demand, as it already announced this week.” The question, therefore, becomes: Will the US insist on this model? And if so, what will it do if Iran rejects it?

Negotiation Scope and Red Lines

Herzog believes Israel must try to agree in advance with the US administration on several critical issues: What is the scope of the negotiations — just the nuclear infrastructure or also missile systems (which are delivery platforms for nuclear weapons) and other matters? What demands will the US present to Iran, and what will its red lines be? What is the timeline for negotiations, considering Iran might try to buy critical time? And finally: “What happens if Iran refuses a deal under US terms? Will the US support a military option — and if so, led by Israel, by the US, or jointly?”

Some speculated that Netanyahu was unaware of the decision to start immediate US-Iran talks, as suggested by his facial expressions at the joint press conference this week. However, Herzog, familiar with the workings of diplomacy, said, “The real discussion happens behind closed doors. We saw a hint of surprise on the Prime Minister’s face, but I believe it was not about the talks themselves, but rather the immediate timing and Trump’s decision to announce them publicly at the press conference.”

Stay updated with the latest news!

Subscribe to The Jerusalem Post Newsletter

Trump's urgency and Netanyahu’s strategic calculations

Trump’s conduct regarding the nuclear talks is surprising in another respect — the short time frame he has allocated. Trump reportedly wants negotiations to conclude within just two months. According to Herzog, this indicates the US does not intend to let Iran drag it into endless talks. Still, two months is a very short period to reach a comprehensive agreement — past experience suggests it will take much longer.

Nevertheless, Iran's advanced nuclear progress demands decisions in the coming months. Herzog, who has participated in top-level diplomatic and military discussions for years, warned, “Iran’s nuclear status is very dangerous. Its ‘breakout time’ — the time needed to produce enough fissile material for one nuclear bomb — is less than a week.”

Iran's President Masoud Pezeshkian visits Iran's nuclear achievements exhibition in Tehran, Iran April 9, 2025. (credit: IRAN'S PRESIDENCY/WANA (WEST ASIA NEWS AGENCY)/HANDOUT VIA REUTERS)

He also emphasized that Iran now possesses “such large quantities of enriched uranium that if it decides today to pursue weapons, it would have enough for 17 nuclear warheads — that’s a lot.”

Given this dangerous juncture and the current weakness of Iran and its regional axis, Herzog said there’s a limited window of opportunity for action. Iran could recover from recent blows, restore its defenses, and further protect its nuclear components. He also noted that this October marks the end of the snapback sanctions clause from the 2015 nuclear deal — which allowed for the automatic reimposition of international sanctions. In Herzog’s words: “We have only a few critical months to make decisions on the Iranian issue.”

Behind the scenes of the "Tariff War"

The second issue discussed by Netanyahu and Trump was, unsurprisingly, tariff policy. Trump has temporarily frozen (as of Wednesday) all tariffs above the base rate of 10% for three months. At the meeting, Netanyahu did not receive a commitment that the US would reduce the 17% tariff imposed on Israeli goods. Still, Herzog noted that “the visit initiated a dialogue process between our government and the American one to reduce the tariff rate.”

He added that “Trump’s decision to freeze tariffs gives us more space to manage the discussion in a more orderly and calculated way.”

Herzog explained that the tariff issue wasn’t unexpected. “It didn’t come as a surprise,” he said. “It was part of Trump’s campaign, and months ago we at the embassy identified it, warned Israeli officials, and advised them to prepare.”

Did Israel follow those recommendations? Beyond the economic dimension, Herzog sees Netanyahu’s White House visit as mutually beneficial diplomatically. “It was important for the Prime Minister to show he was the first leader to arrive at the White House to talk tariffs,” while Trump benefited from the optics of leaders approaching him on this matter — with Israel, a close and friendly country, being the first.

"He won’t let the war go on forever"

The third topic raised both publicly and behind closed doors was Gaza. Herzog said there is “an Israeli-American effort to reach an interim deal, something between Phase A that has already occurred and Phase B — which would mean ending the war (something Israel is avoiding) — and allowing for another round of hostage releases.”

Currently, three proposals are circulating for a hostage deal: the Egyptian proposal, Hamas’s proposal, and the one from Vitec. If implemented, such an interim agreement would delay the decision between prioritizing hostage release and toppling Hamas.

Herzog believes, and published an article on this two months ago, that hostage release should come first. He sees that “Trump wants to push forward a deal. For now, he’s giving Israel quite a bit of rope and freedom to steer the course, but he is already expressing a desire to see the war end.”

Herzog would not be surprised if Trump eventually pressures Netanyahu to agree to a full hostage deal and end the war. As the ambassador put it: “I don’t think Trump will allow the Gaza war to drag on indefinitely — both because of the hostages, and because he wants to end wars and focus on other things on his agenda.”

Turkey in Syria – a source of concern

Herzog also addressed the fourth issue — Turkey’s role in Syria — which was raised during the Netanyahu-Trump press conference and in private meetings. “Turkey’s incursion into Syria greatly concerns Israeli decision-makers — and rightly so,” he said. Turkey, which has become increasingly hostile toward Israel, has military ambitions in Syria that could lead to friction with Israel.

Turkish military presence in Syrian territory “could threaten Israel’s freedom of action in the region,” Herzog warned, adding that it could have implications for military options related to Iran as well. Trump’s offer to use his strong ties with Erdogan to mediate between Israel and Turkey does not reassure Herzog, who welcomed the beginning of direct Israeli-Turkish dialogue on the matter.

Source link

חדשות

Gaza deal can be achieved within days, working to secure it, senior Israeli official tells 'Post'

Published

8 דקות ago

יולי 8, 2025

thenewspepoleday

Families of Israelis held hostage in Gaza and supporters protest calling for the release of Israelis held hostage by Hamas terrorists in Gaza, outside the US Embassy Branch Office in Tel Aviv, July 7, 2025. (photo credit: ERIK MARMOR/FLASH90)
While Hamas rejected the latest Qatari proposal, the official said the differences were “small” and that negotiations remain on track.

Source link

חדשות

דוח מצב המדינה השנתי של מרכז טאוב: מדינה במלחמה לא נגמרת

Published

39 דקות ago

יולי 8, 2025

thenewspepoleday

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם הבוקר (שלישי) את "תמונת מצב המדינה" לשנת 2025 – הפעם על רקע תקופה חסרת תקדים מבחינה ביטחונית, הכוללת מלחמה מתמשכת בעזה, מערכה בחזית הצפונית ומלחמה עם איראן.

כלכלה על בלימה

בעקבות המלחמה עלו הוצאות הביטחון בכאחוז מהתוצר הלאומי כבר בשנת 2023 וב-4% תוצר בשנת 2024. מדובר בתוספת ישירה של כ-100 מיליארד ש"ח בשנתיים האלה. בעשור שיתחיל בשנת 2026, ממליצה ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון, שהגישה את מסקנותיה בינואר השנה, להגדיל את תקציב הביטחון בכ-9 עד 15 מיליארד ש"ח בשנה (סה"כ 133 מיליארד ש"ח).

"בשלב זה אין מקורות תקציביים להגדלת תקציב הביטחון, וסביר להניח שהתוספת תמומן על ידי הגדלת הגירעון והגדלת יחס החוב לתוצר. מהלך כזה עלול לסכן את היציבות הפיננסית של ישראל", הזהירו במרכז טאוב.

בעקבות הטבח והמלחמה גדל מספר נפגעי האיבה שקיבלו הכרה ל-22,666 איש. בעקבות זאת, גדלה במידה ניכרת ההוצאה על תגמולים לנפגעי איבה, מממוצע של כ-51 מיליון ש"ח בחודש בחמש השנים שקדמו למלחמה – לכ-261 מיליון ש"ח בפברואר 2025.

טקס זיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בבית עלמין בירושלים (צילום: מרק ישראל)

אף שישראל בלטה בעליות שכר חריגות במהלך משבר הקורונה וההתאוששות ממנו, האטה בעליית השכר בשנתיים האחרונות אפשרה למדינות מפותחות אחרות לצמצם את הפער. בשנה האחרונה הייתה עליית השכר בישראל כמחצית מהממוצע במדינות המפותחות.

ההאצה בתעסוקה בהייטק בישראל חלה עם הגידול המשמעותי בהשקעות בענף בתקופת משבר הקורונה ונבלמה כאשר זרם ההשקעות פחת, בעקבות ההפיכה המשטרית שהחלה בה הממשלה הנוכחית. "הסכומים הגדולים שהוזרמו לענף ההייטק מאפשרים המשך פעילות ברמה גבוהה למשך כמה שנים, אך הירידה בהיקף ההשקעות עלולה לגרור ירידה בתעסוקה בענף", הזהיר הדוח.

אי-הביטחון התזונתי בישראל הולך ומתרחב. המועצה הלאומית לביטחון תזונתי גיבשה מתווה לאומי לביטחון תזונתי במטרה לצמצם את ממדי התופעה, אבל דווקא הקמת הרשות הלאומית למאבק בעוני במרץ 2025 העמידה בסכנה את שאלת המשך קיומה של המועצה. לבסוף הוחלט להשאירה על כנה, ועם זאת, מתריע הדוח, נדרש תקצוב בר-קיימא לפעילותה.

אלפי מאושפזים בעקבות המלחמות

ב-20 החודשים האחרונים מתמודדת מערכת הבריאות עם מספר גדול של פצועים בגין המלחמות בזירות השונות. ביוני 2025, בזמן המלחמה עם איראן, ממוצע המאושפזים היומי היה הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2023. בשבעה ובשמונה באוקטובר 2023 אושפזו בבתי החולים בישראל 2,061 פצועים בעקבות מתקפת הפתע של חמאס. מספר זה שווה ל-12% ממספר המיטות לאשפוז כללי בישראל. ב-12 ימי מבצע "עם כלביא" אושפזו בבתי החולים יותר מ-3,700 פצועים – יותר מ-300 ביום בממוצע.

הריסת הבניין שנפגע מטיל איראני ברמת גן (צילום: אבשלום ששוני)

המלחמה העצימה את הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים של ילדים

סקר שערכה יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך, בקרב הורים לילדים צעירים בשלוש נקודות זמן במלחמה, מצביע על מגמה ברורה: ילדים שהמסגרות החינוכיות שלהם היו סגורות יותר משבועיים חוו קשיים רבים בגלל חוסר יציבות בשגרת החיים והיעדר תמיכה חינוכית ורגשית.

בגל השני והשלישי של הסקר הייתה ירידה ניכרת ברמת הקשיים, שיפור שהעיד על יכולת הסתגלות של הילדים ושל משפחותיהם למציאות החדשה, ואולי גם על יכולת למצוא פתרונות חלופיים. "ניתן ללמוד מכך שלסגירת מסגרות החינוך במצבי חירום עשויה להיות השפעה מיידית על מצבם הרגשי של ילדים, אך לא לאורך זמן", אמרו מחברי הדוח.

מדינה בזבל

הפחתת שיעורי הטמנת הפסולת היא מאמצעי המדיניות החשובים ביותר להפחתת פליטות גזי חממה, המחמירות את ההתחממות הגלובלית. דוח מעקב של המשרד להגנת הסביבה מצביע על עיכובים ביישום חלק ניכר מאמצעי המדיניות. העיכוב ביישום המדיניות בא לידי ביטוי בציון הנמוך של ישראל במדד EPS, הבוחן את מידת היישום של מדיניות סביבתית ומתמקד בהפחתת פליטות ובהיערכות לשינוי האקלים. בהשוואה למדינות אחרות באגן הים התיכון, ישראל מדורגת בתחתית – כשרק טורקיה מתחתיה.

Source link

חדשות

בלי רש"פ, בלי חמאס, עם שליטה ישראלית לזמן מסוים: "היום שאחרי" מבחינת נתניהו

Published

שעה 1 ago

יולי 8, 2025

thenewspepoleday

גורם מדיני בכיר ששוהה בוושינגטון אמר כי נתניהו רואה בתשובת חמאס לעסקת החטופים כ"לא", אך גם כ"90-80 אחוז מהדרך שרצינו". חתימה בקרוב? "אולי ייקח יותר זמן". היום שאחרי: "מנהיגים יוגלו, לא תהיה שם הרשות הפלסטינית, אבל כן פלסטינים. אולי ישראל תהיה במערכת השלטונית לזמן מסוים"

Source link