מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם הבוקר (שלישי) את "תמונת מצב המדינה" לשנת 2025 – הפעם על רקע תקופה חסרת תקדים מבחינה ביטחונית, הכוללת מלחמה מתמשכת בעזה, מערכה בחזית הצפונית ומלחמה עם איראן.

כלכלה על בלימה

בעקבות המלחמה עלו הוצאות הביטחון בכאחוז מהתוצר הלאומי כבר בשנת 2023 וב-4% תוצר בשנת 2024. מדובר בתוספת ישירה של כ-100 מיליארד ש"ח בשנתיים האלה. בעשור שיתחיל בשנת 2026, ממליצה ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון, שהגישה את מסקנותיה בינואר השנה, להגדיל את תקציב הביטחון בכ-9 עד 15 מיליארד ש"ח בשנה (סה"כ 133 מיליארד ש"ח).

"בשלב זה אין מקורות תקציביים להגדלת תקציב הביטחון, וסביר להניח שהתוספת תמומן על ידי הגדלת הגירעון והגדלת יחס החוב לתוצר. מהלך כזה עלול לסכן את היציבות הפיננסית של ישראל", הזהירו במרכז טאוב.

בעקבות הטבח והמלחמה גדל מספר נפגעי האיבה שקיבלו הכרה ל-22,666 איש. בעקבות זאת, גדלה במידה ניכרת ההוצאה על תגמולים לנפגעי איבה, מממוצע של כ-51 מיליון ש"ח בחודש בחמש השנים שקדמו למלחמה – לכ-261 מיליון ש"ח בפברואר 2025.

אף שישראל בלטה בעליות שכר חריגות במהלך משבר הקורונה וההתאוששות ממנו, האטה בעליית השכר בשנתיים האחרונות אפשרה למדינות מפותחות אחרות לצמצם את הפער. בשנה האחרונה הייתה עליית השכר בישראל כמחצית מהממוצע במדינות המפותחות.

ההאצה בתעסוקה בהייטק בישראל חלה עם הגידול המשמעותי בהשקעות בענף בתקופת משבר הקורונה ונבלמה כאשר זרם ההשקעות פחת, בעקבות ההפיכה המשטרית שהחלה בה הממשלה הנוכחית. "הסכומים הגדולים שהוזרמו לענף ההייטק מאפשרים המשך פעילות ברמה גבוהה למשך כמה שנים, אך הירידה בהיקף ההשקעות עלולה לגרור ירידה בתעסוקה בענף", הזהיר הדוח.

אי-הביטחון התזונתי בישראל הולך ומתרחב. המועצה הלאומית לביטחון תזונתי גיבשה מתווה לאומי לביטחון תזונתי במטרה לצמצם את ממדי התופעה, אבל דווקא הקמת הרשות הלאומית למאבק בעוני במרץ 2025 העמידה בסכנה את שאלת המשך קיומה של המועצה. לבסוף הוחלט להשאירה על כנה, ועם זאת, מתריע הדוח, נדרש תקצוב בר-קיימא לפעילותה.

אלפי מאושפזים בעקבות המלחמות

ב-20 החודשים האחרונים מתמודדת מערכת הבריאות עם מספר גדול של פצועים בגין המלחמות בזירות השונות. ביוני 2025, בזמן המלחמה עם איראן, ממוצע המאושפזים היומי היה הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2023. בשבעה ובשמונה באוקטובר 2023 אושפזו בבתי החולים בישראל 2,061 פצועים בעקבות מתקפת הפתע של חמאס. מספר זה שווה ל-12% ממספר המיטות לאשפוז כללי בישראל. ב-12 ימי מבצע "עם כלביא" אושפזו בבתי החולים יותר מ-3,700 פצועים – יותר מ-300 ביום בממוצע.

המלחמה העצימה את הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים של ילדים 

סקר שערכה יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך, בקרב הורים לילדים צעירים בשלוש נקודות זמן במלחמה, מצביע על מגמה ברורה: ילדים שהמסגרות החינוכיות שלהם היו סגורות יותר משבועיים חוו קשיים רבים בגלל חוסר יציבות בשגרת החיים והיעדר תמיכה חינוכית ורגשית. 

בגל השני והשלישי של הסקר הייתה ירידה ניכרת ברמת הקשיים, שיפור שהעיד על יכולת הסתגלות של הילדים ושל משפחותיהם למציאות החדשה, ואולי גם על יכולת למצוא פתרונות חלופיים. "ניתן ללמוד מכך שלסגירת מסגרות החינוך במצבי חירום עשויה להיות השפעה מיידית על מצבם הרגשי של ילדים, אך לא לאורך זמן", אמרו מחברי הדוח.

מדינה בזבל

הפחתת שיעורי הטמנת הפסולת היא מאמצעי המדיניות החשובים ביותר להפחתת פליטות גזי חממה, המחמירות את ההתחממות הגלובלית. דוח מעקב של המשרד להגנת הסביבה מצביע על עיכובים ביישום חלק ניכר מאמצעי המדיניות. העיכוב ביישום המדיניות בא לידי ביטוי בציון הנמוך של ישראל במדד EPS, הבוחן את מידת היישום של מדיניות סביבתית ומתמקד בהפחתת פליטות ובהיערכות לשינוי האקלים. בהשוואה למדינות אחרות באגן הים התיכון, ישראל מדורגת בתחתית – כשרק טורקיה מתחתיה.

החפירות חשפו גם את עיר הפועלים של גיזה – אתר ענק ממזרח לפירמידה, הכולל מאפייה עצומה, מחסני דגים, מגורים ומתקנים לוגיסטיים.

ובאשר לטכניקת הבנייה עצמה? גם פה נמצא קצה חוט: מחצבת גיר שנמצאה במרחק של כ-300 מטרים מהפירמידה שימשה את הבנייה, כאשר האבנים נגררו על גבי רמפה מתוחכמת שעשויה מחול, בוץ ואבנים. שרידי הרמפה נחשפו באזור הדרום-מערבי, באתר שכונה C2. כשפירקו את הרמפה, השאירו אחריהם שרידים – אבנים, חול ובוץ", אמר ד"ר הוואס, "וזה בדיוק מה שמצאנו".

העיניים של החוקרים כעת נשואות לשלב הבא: חקירת "החלל הגדול" (Big Void) – חלל מסתורי באורך של לפחות 30 מטר, שנתגלה ב-2017 מעל הגלריה המרכזית בפירמידה. הוואס, בשיתוף הפודקאסטר מאט בייל, מפתח רובוט זעיר בגודל סנטימטר אחד שיחדור דרך חור זעיר בדופן האבן. זו צפויה להיות החפירה הראשונה בפירמידה הגדולה בעידן המודרני.

בעוד ד"ר הוואס מקווה לחשוף בתוך "החלל הגדול" את קברו האבוד של המלך ח'ופו, חלק מהחוקרים דווקא מטילים בכך ספק. לדבריהם, אף אחת מהפירמידות הגדולות של מצרים לא הכילה מעולם קבר מלכותי של ממש – לא ארון, לא מומיה, ולא תכולת קבר מלאה. אחרים סבורים כי הפירמידות בכלל שימשו יותר כאתרי פולחן או סמלים אסטרונומיים, מאשר כמבני קבורה בפועל.

גם לגבי "החלל הגדול" אין עדיין ודאות: ייתכן שמדובר רק במבנה אדריכלי לצרכי איזון או אוורור ולא כ"חדר סודי" מסתורי. בכל מקרה, החפירה מתוכננת לינואר או פברואר הקרובים – ואולי סוף-סוף נקבל תשובה לשאלה שהטרידה את האנושות כבר 4,500 שנה: מי באמת בנה את הפירמידות, ולמה?