כלכלה

Israel’s Economy Gains Momentum – The Jerusalem Post

Published

3 חודשים ago

מרץ 29, 2025

The resilience of Israel’s economy has been tested time and again, but history has shown that it possesses a remarkable ability to recover and thrive. Last month, Israel Bonds, Development Corporation of Israel in the United States, together with SRI Investment Club, brought together leading economic experts to explore the economic resilience, challenges and opportunities Israel faces in the shadow of its multifront war that has waged for nearly 16 months.

Despite these immense challenges, economic indicators suggest that Israel is not only stabilizing but is also positioning itself for robust future growth. Playing a part of this economic recovery are Israel bonds, responsible for providing much-needed liquidity and confidence in the country’s fiscal future.

LEADING ECONOMIC experts explore the economic resilience, challenges and opportunities Israel faces in the shadow of its multi- front war that has waged for nearly 16 months. (Credit: ISRAEL BONDS)

A Historic Surge in Israel Bonds Investment

Joined by leading global investors in the State of Israel, Israel Bonds President and CEO Dani Naveh, former Israel’s minister of Health, and Chairman of the Board of Clal Insurance and Finance, shared how the investment in Israel Bonds is not just a financial investment that offers strong and steady returns, but represents a tangible impact in Israel’s economic resilience.

“October 7, 2023, has galvanized support for Israel like never before,” shared Naveh, adding that “We started a special campaign for Israel on October 7. In the last quarter of 2023, we raised $1 billion and since October 7, I'm proud and grateful to share that we have raised more than $3.7 billion globally for Israel. This is three times our average annual sales, and these funds have been an essential lifeline in ensuring Israel's economic resilience.”

One of the indicators of economic confidence has been the unprecedented global investment in Israel Bonds. Stuart Garawitz, Vice President of National Sales for Israel Bonds in the United States, reaffirmed, “Investors saw it as an opportunity to support Israel, not just as an act of solidarity, but because they know Israel Bonds are a strong, reliable investment.” According to Garawitz, Israel Bonds represented 25% of Israel’s foreign debt in 2023, demonstrating their crucial role in the country’s financial stability.

A Defiant Response to Anti-Israel Protests

Despite growing efforts by anti-Israel groups to discourage investment, Garawitz emphasized that these campaigns have largely backfired. “We saw aggressive efforts from groups like ‘Break the Bonds,’ who tried to bully, intimidate, and threaten investors,” he said. “But the more they protested, the more investors stepped up to show their support.”

Stock Market Resilience and Investor Confidence

The Tel Aviv Stock Exchange (TASE) has also demonstrated remarkable stability throughout the crisis. Sarit Berman, Head of Research at TASE, highlighted how Israel’s financial institutions remained functional even during the most intense phases of the war.

Stay updated with the latest news!

Subscribe to The Jerusalem Post Newsletter

“Our readiness to act in an emergency allowed us to continue trading normally from day to day,” Berman said. “Despite early fluctuations, confidence rebounded in the second half of 2024, leading to significant growth.”

She noted that foreign investment has returned: “The global investment community recognizes Israel’s economic potential,” Berman added. “With renewed foreign interest, we expect the stock market to remain a key driver of national recovery.”

The Government’s Economic Strategy

Dr. Eyal Argov, Head of the Macroeconomics and Policy Division at the Bank of Israel's Research Department, outlined how fiscal and monetary policies have helped to address the challenges of war.

“Israel entered the war with a strong economy—GDP had fully recovered from COVID-19, unemployment was at just 3%, and the debt-to-GDP ratio was low at 60%,” Argov explained. “While the war increased the debt-to-GDP ratio to 68%, our fiscal buffers and foreign exchange reserves of over $200 billion have helped us contain these costs.”

Rebuilding the Periphery: Challenges and Opportunities

One of the most pressing issues is the rehabilitation of border communities near Gaza and Lebanon. These areas require extensive investment to restore infrastructure and attract residents back. “This is a major challenge, but it also presents an opportunity,” Argov noted. “Rebuilding these areas could accelerate development in Israel’s periphery, providing long-term economic benefits.”

Looking Ahead: A Path to Growth

Despite all obstacles, experts remain optimistic about Israel’s economic future. As foreign investment grows and critical sectors like technology and defense continue to expend, Israel’s economic fundamentals remain strong.

Professor Ehud Menipaz, International Committee Chairman, SRI Investors Club, Chairman, Board of Governors, Association of Engineers and Architects in Israel, pointed that despite the ongoing security crisis, Israel continues to lead in entrepreneurial and intrapreneurship activity, in total startups per capita and in the number of unicorns, especially in high tech sectors such as Artificial Intelligence, MedTech and cyber.

Nir Zichlinskey, Chairman of SRI Investors Club, reflected on his ownership of several industrial companies and reserve duty, “I can confidently say that we have managed to sustain growth and progress while maintaining the security of the state and its civilians. The true meaning of the current crisis lies in our unity as Israelis.”

Professor Leo Leiderman, Chief Economic Advisor, Bank Hapoalim concluded, "Israel faces unprecedented challenges, but resilience and investment are paving the way for recovery. With global funds flowing in and infrastructure projects ahead, new opportunities are emerging."

With resilient financial institutions, a strong entrepreneurial culture, and growing international investment, Israel is proving once again that economic recovery is not just possible—it is inevitable.

Development Corporation for Israel/Israel Bonds (“DCI”) is a broker-dealer that sells Israel bonds. The content in this article was prepared by DCI and the Jerusalem Post as part of a paid advertising campaign for DCI. This is not an offering which can be made only by prospectus. Read the prospectus carefully before investing to fully evaluate the risks associated with investing in Israel Bonds. Member FINRA. israelbonds.com

Source link

כלכלה

המושג "גרידפלציה" מסעיר את הכלכלה העולמית

Published

12 דקות ago

יולי 8, 2025

thenewspepoleday

גם אתם סיימתם את החודש הקודם עם פחות כסף בכיס? אתם לא לבד. רוב אזרחי ישראל חוו את החוויה המפוקפקת הזו וככל הנראה ימשיכו לחוות אותה שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש. כן. כן. גם בשנה הבאה.

אתם בוודאי כבר לא שואלים למה, שכנעו אתכם שיש אינפלציה ובזה נגמר הדיון. אתם מורידים את הראש ומקבלים אותה כגזירת גורל. אבל רגע, אולי המחירים עולים בגלל שמישהו עושה עלינו סיבוב?

פירות, ירקות, עליית מחירים, יוקר המחיה, קניות (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אבשלום ששוני)

הכירו את ה"גרידפלציה", מונח שמגיע מארה"ב ומהווה הלחם של שתי מילים: חמדנות ואינפלציה – Greed ו־Inflation שיוצרים ביחד את המילה Greedflation. מילה שכבר נכנסה למילונים כלכליים מובילים בעולם. המונח אמנם לא נולד בעשור הנוכחי אבל זה בדיוק מה שקורה לנו עכשיו.

לא כל עליות המחירים נובעות מ"שיבושים בשרשראות האספקה" או מ"עליית מחירי האנרגיה". חלקן אולי אפילו רובן נובעות ממשהו ציני בהרבה – חמדנות. חברות גדולות מנצלות את הכאוס הכלכלי כ"מסך עשן" שמאחוריו הן מעלות מחירים. הן רואות את המתחרים מעלים מחירים, כשאתם – הצרכנים – מבולבלים ולא יודעים מהו המחיר ה"הוגן" של המוצרים.

עבור אותן חברות חמדניות זו הזדמנות מושלמת להגדיל את הרווח ולא רק לגלגל אליכם את העלויות שלהן. רגע, בכלכלה הקלאסית חמדנות היא קבוע והיא חלק מהתהליך הכלכלי שמביא לצמיחה. כן. זה נכון טכנית אבל מתעלם מנקודה מהותית – זו חמדנות לשמה. כזו שלא רק שואפת להגדיל את שולי הרווח, אלא לעשות זאת מבלי לשאת במחיר, כל מחיר שהוא. זאת תחת תירוץ גל האינפלציה העולמי שעבר על העולם.

עליית מחירים, יוקר המחיה, קניות בסופר (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אבשלום ששוני)

ישראל היא מקרה מבחן מרתק, כמעט מעבדת שדה לתופעה. אנחנו הרי מדינה ריכוזית מאוד. ניקח לדוגמה את שוק המזון. דוח רשמי של הכלכלנית הראשית באוצר מצא "רווחיות חריגה" אצל יבואני המזון והטואלטיקה הגדולים. לא נראה לי שצריך להסביר מה משמעות המילה "חריגה"…

במקביל, מבקר המדינה מצא שפערי המחירים שלנו מול אירופה עומדים על יותר מ־50% ושמספר זעום של ספקים שולט ברוב השוק. כלומר, אין תחרות! בפעם הבאה שתגיעו לסופר, כדאי שתזכרו שהמחיר הגבוה שאתם משלמים לא משקף רק את עלות הייצור, אלא גם את אותו רווח "חריג" שנלכד אי שם בדרך, אצל היבואן, היצרן הגדול או רשת השיווק הגדולה.

ועוד לא אמרתי מילה על הבנקים. כאן אנחנו כבר באופרה אחרת. בנק ישראל העלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה, והבנקים – באופן לא מפתיע – גלגלו אותה במלואה ובאופן מיידי להלוואות שלכם. אבל מה קרה לפיקדונות שלכם, לכסף ששוכב אצלם? שם הגלגול היה חלקי ואיטי להחריד. הפער הזה, בין הריבית שאתם משלמים לזו שאתם (בקושי) מקבלים, תורגם לרווחי שיא היסטוריים לבנקים. בנק לאומי, למשל, רשם בשנת 2024 רווח של קרוב ל־10 מיליארד שקל. כן. עשרה מיליארד!

אז מה עושים? לו היה מדובר באינפלציה אמיתית, איש לא היה שואל את השאלה הזאת. אך לא מדובר באינפלציה כי אם בחמדנופלציה.

בעולם מנסים פתרונות שונים בהצלחה חלקית. רשות הסחר הפדראלית (FTC) של ארה"ב נוקטת בגישה שחוסמת מיזוגי ענק, כמו זה של רשתות המזון קרוגר ואלברטסונס, כדי למנוע ריכוזיות שתפגע בתחרות. במדינות אחרות, כמו הונגריה, ניסו להקפיא מחירים – מהלך שנכשל לאחר שהסופרמרקטים העלו מחירים של מוצרים אחרים כדי לפצות על ההפסד.

ובישראל? הממשלה בחרה בפתרון הפופולארי פוליטית והטילה "מס רווחי יתר" זמני על הבנקים. הרעיון הוא לקחת נתח מהרווחים ה"חריגים" שלהם לקופת המדינה. אבל כאן טמון סיכון: מסים, אם אינם מתוכננים נכון, עלולים להבריח השקעות, או פשוט להתגלגל חזרה אלינו, הצרכנים, בדמות עמלות גבוהות יותר. אבל מס הוא פלסטר על פצע ירי. המס מטפל בסימפטום – רווחי היתר – אך לא נוגע בבעיית השורש: היעדר תחרות אמיתית בבנקאות, במזון ואפילו בשירותים.

אז למה כל זה צריך לעניין אתכם? כי הבנת המושג "גרידפלציה" משנה את כללי המשחק. היא הופכת אותנו מצרכנים פסיביים לאזרחים ביקורתיים. היא מזכירה לנו שהשאלה "מה גורם לאינפלציה" קשורה באופן הדוק לשאלה "מי מרוויח ממנה". החמדנופלציה אולי אינה הסיבה היחידה לאינפלציה, אך היא שימשה בהחלט כמאיץ רב עוצמה שהפך את האינפלציה מתמשכת וכואבת יותר.

בפעם הבאה שאתם עומדים מול המדף ומרגישים את הצביטה בכיס, תשאלו את עצמכם האם כלכלת השוק היא זו שצובטת אתכם או שמישהו עושה עליכם "סיבוב". התשובה, כנראה, נמצאת איפשהו באמצע. וחשוב שנדע את זה.

הכותב הוא מנכ"ל "הירשוביץ פיננסים". אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

Source link

כלכלה

סמוטריץ': להקצות 100% מהמגרשים בהנחה למילואימניקים

Published

שעה 1 ago

יולי 8, 2025

thenewspepoleday

שר האוצר פנה לשר השיכון הנכנס וקרא לעדכן את מדיניות הקרקעות של רמ"י, כך שתאפשר הקצאה של עד 100% מהמגרשים שניתנים בהנחה למשרתי מילואים – במקום שיעור של 50%. זאת על רקע מכרז ביישוב קציר, שבאוצר טענו כי נפלו בו פגמים משום שהוא אפשר הקצאה של 100% למשרתים, בטרם עודכנה המדיניות

Source link

כלכלה

וואלה פתרנו: תוכנית מיוחדת אחרי המלחמה עם איראן

Published

שעה 1 ago

יולי 8, 2025

thenewspepoleday

מלחמת 12 הימים עם איראן מאחורינו אבל עם נזקי המלחמה נאלץ להתמודד עוד הרבה זמן – מהנפש ועד השכר החודשי והבית או הרכוש שספגו פגיעה.

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, מסביר מהו מתווה הפיצויים למי שהוצאו לחל"ת, וקורא לתת פיצוי גם למי שנענו לקריאה וחזרו לעבוד ואין להם 11 ימי חל"ת רצופים.

מימון המלחמה דורש מיליארדים מקופת המדינה, ויש שם כסף כי ההכנסות ממסים שוברות שיאים. ניר קיפניס, הניר-גן, חושב שלא לעולם חוסן, ובעוד עשור יהיה הרבה פחות כסף לגבות בגלל החלטות הממשלה היום.

מעל 50,000 תביעות כבר הוגשו לרשות המסים על נזקי המלחמה, 80% מהן על נזק לדירות מגורים והיתר על תכולה וכלי רכב. מה צריך כדי לפנות למסלול המהיר שבו רשות המסים מתחייבת לטפל תוך 7 ימי עסקים? מה יהיה על בעלי הדירות שהמבנה שלהן נהרס כליל ואיך מוצאים דירה חלופית? מירי סביון, המשנה למנכ"ל רשות המסים עם כל התשובות.

בשנתיים האחרונות הנפש של כל ישראל עוברת טלטלות, וב-12 ימי המלחמה היא נכנסה למצב חירום ויצאה ממנו ברגע אחד. תוך כמה זמן אנחנו עלולים לסבול מתסמינים ומה עושים כדי לעזור לעצמנו? ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי בבית החולים איכילוב ומנהל מכון "מנטליקס" לרפואת הנפש עם התשובות.

יוון היא היעד המועדף על ישראלים לחופשת קיץ, ובקיץ הזה יותר מתמיד אנחנו זקוקים לחופשה. זיו ריינשטיין, עורך וואלה תיירות, עושה היכרות עם 5 איים שהישראלים כמעט ולא מכירים.

Source link