ההשערות לגבי הקשר בין פעילות גופנית קיצונית ל-ALS אינן חדשות. בעבר נקשרו ענפי ספורט תובעניים – כמו פוטבול אמריקאי ואגרוף – לעלייה בסיכון למחלה. הסבר אפשרי טמון במיקרו-טראומות חוזרות ונשנות, בשילוב עם נטייה גנטית או תהליכי דלקת כרוניים שמתפתחים בעקבות עומס גופני חריג.
החוקרים העלו גם אפשרות לפיה חשיפה חוזרת לטלטולים – למשל, כתוצאה מנחיתות צניחה – עלולה לגרום לנזק מצטבר לחוט השדרה או למערכת העצבים המרכזית.
מנגד, חשוב לציין כי המחקר אינו מוכיח קשר סיבתי, אלא מתאר מתאם מובהק סטטיסטית. המשמעות היא שלא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי כי השירות הקרבי הוא שגרם למחלה, אך הממצאים מדגישים את הצורך להמשיך ולחקור את הנושא.
"אנחנו לא אומרים שלוחמים צריכים לחשוש באופן מיידי", מבהיר ד"ר אותג'נס, "אבל בהחלט ייתכן שנדרשת חשיבה מחודשת על אופי ההכשרה, אמצעי ההגנה, והמעקב הרפואי לאחר השירות".
המחקר סובל ממגבלות מסוימות, כמו היעדר מידע על שירות המילואים הממושך שחוו חלק מהנבדקים, אך החוקרים סבורים כי הוא מהווה בסיס משמעותי להבנת המנגנונים העומדים בבסיס המחלה.
בשורה התחתונה, ממצאי המחקר עשויים להוות זרז למדיניות של סקר מניעתי ביוצאי יחידות קרביות ולקריאה לעוד מחקר סביבתי-גנטי מקיף, שיבחן לעומק את הקשר האפשרי בין פעילות גופנית מאומצת וסיכון מוגבר ל-ALS.