על רקע העלייה באיומי החמאס והרשות הפלסטינית להפיכת יו"ש לחזית עיקרית, מקורות פלסטיניים ומומחים לענייני המזרח התיכון מביעים חשש כי הפעילות הצבאית הישראלית במחנות הפליטים בג'נין וטולכרם עלולה להתרחב למחנות נוספים ברחבי יהודה ושומרון. חוסר האונים המוחלט של ההנהגה הפלסטינית, שיתוף הפעולה הבינלאומי ו"הנורמליזציה הערבית" העניקו לישראל אור ירוק להמשיך בתהליך גם למחנות פליטים נוספים לטענתם.

ד"ר מוסטפא ברגותי, מזכ"ל היוזמה הלאומית הפלסטינית, הצהיר בראיון לעיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" כי "מה שמתרחש במחנות הפליטים בגדה, שהחל בג'נין וטולכרם והתרחב למחנות נוספים כמו פארעה, בלאטה ואל-עין, עלול להתפשט לכל המחנות באזור, כולל ג'לזון ואל-עמארי ברמאללה, דהיישה ועאידה בבית לחם וכן הלאה". לטענתו, מדובר במדיניות מכוונת: "מטרתם לשנות את המבנה הפיזי של המחנות ולהפכם לשכונות עירוניות של הערים הסמוכות עם רחובות רחבים יותר".

"זה נופל בהקשר של תהליך הגירוש הכללי", הוא הוסיף בהתייחסו לעקורים ברצועת עזה, וטען כי בישראל ישנה תכנית להתנחלות בכל שטחי יהודה ושומרון לאחר ש"יטפלו בסוגיית המחנות".

כזכור, ממשלת ישראל הכריזה לאחרונה על הרחבת הכבישים בשטחי יהודה ושומרון, זאת לאחר זעקתם של התושבים, לאחר שהכבישים הצרים והעמוסים הפכו למוקדי פיגועים. 

עזאם אבו אל-עדס, המוגדר ע"י העיתון כמומחה לענייני ישראל, טען כי "ישראל שינתה את תפיסתה הביטחונית" לאחר אירועי אוקטובר. לדבריו, בעבר הדוקטרינה התבססה על "דו-קיום מבוקר עם הפלסטינים, אך מושג זה התחלף בגישה אחרת, הדוגלת בשינוי המציאות הדמוגרפית והגיאוגרפית בשטח".

אבו אל-עדס הסביר כי "המחנות היוו היסטורית בעיה ביטחונית מורכבת. המבנה הפיזי שלהם, עם הסמטאות הצרות והצפיפות, מקשה על פעילות צבאית. לכן, המדיניות החדשה מתמקדת בשלושה עמודי תווך: מיגור פעילות עוינת, שינוי המאפיינים הגיאוגרפיים של המחנות כדי להקל על כניסת כלי רכב ולשפר את הביטחון, והתמודדות עם סוגיית האוכלוסייה".

אבו אל-עדס הוסיף כי "ישראל בוחנת את יכולותיה בגדה המערבית, והצליחה לשנות את המציאות במחנות בצפון הגדה". לטענתו, "מה שמתרחש היום במחנות בצפון עלול להתפשט בהדרגה לכל הגדה המערבית".

מנגד, מוחמד עליאן, מנהל המנהל הכללי למחנות במחלקת ענייני הפליטים של אש"ף, התייחס לדיווחים ישראליים לכאורה, שפורסמו תחת הכותרת "מחיקת נרטיב הפליטים: תוכנית צה"ל לפירוק מחנות בגדה המערבית". עליאן ציין כי "סך הפליטים הפלסטינים בתוך ומחוץ לשטחים עומד על כתשעה מיליון, כאשר רק כ-24 אחוז מהם מתגוררים במחנות בגדה המערבית. לכן, פעולות צבאיות במחנות לא ישנו את הסוגיה הבסיסית".

עליאן תיאר את הפעולות הישראליות כחלק מניסיונות ארוכי שנים "לשנות את סוגיית הפליטים", אך לדבריו ניסיונות אלה "לא הצליחו בשום שלב קודם". הוא ציין כי המחנות הפלסטיניים סובלים מבחינה כלכלית וחברתית, אך למרות זאת "התושבים נותרים מחויבים לעמדותיהם".

העמדה שלו מתכתבת עם אירועי הטרור המתגברים באזור יהודה ושומרון. בחודש שעבר, נפרסו נגמ"שים בארבעה יישובים שונים ברחבי השומרון,  זאת כחלק מהמאמצים לחיזוק ביטחון התושבים על רקע העלייה באיומי החמאס והרשות הפלסטינית. הצבת הנגמ"שים התבצעה בעקבות דרישתו של ראש מועצת שומרון יוסי דגן והנהגת ההתיישבות ביהודה ושומרון, כלקח מהאירועים הקשים של השביעי באוקטובר, ומתוך חשש מפני תרחיש של היפוך קנים – שבו מחבלים ינסו לפגוע בתושבים מתוך יישובים פלסטיניים סמוכים.

בימים האחרונים, הציג צה"ל לראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון את ההערכות הרחבה שביצע כלקח מאירועי 7 באוקטובר.  מפקד המנהל האזרחי, תת אלוף  הישאם אבראהים אמר לראשי הרשויות ביו״ש: “מגבירים את ההתקפה וממגנים את היישובים – בשנה האחרונה נבנו עשרות כבישי חירום, מנחתי מסוקים ורכיבי ביטחון משמעותיים להגברת ההגנה באזור״.