על רקע העלייה באיומי החמאס והרשות הפלסטינית להפיכת יו"ש לחזית עיקרית, מקורות פלסטיניים ומומחים לענייני המזרח התיכון מביעים חשש כי הפעילות הצבאית הישראלית במחנות הפליטים בג'נין וטולכרם עלולה להתרחב למחנות נוספים ברחבי יהודה ושומרון. חוסר האונים המוחלט של ההנהגה הפלסטינית, שיתוף הפעולה הבינלאומי ו"הנורמליזציה הערבית" העניקו לישראל אור ירוק להמשיך בתהליך גם למחנות פליטים נוספים לטענתם.
ד"ר מוסטפא ברגותי, מזכ"ל היוזמה הלאומית הפלסטינית, הצהיר בראיון לעיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" כי "מה שמתרחש במחנות הפליטים בגדה, שהחל בג'נין וטולכרם והתרחב למחנות נוספים כמו פארעה, בלאטה ואל-עין, עלול להתפשט לכל המחנות באזור, כולל ג'לזון ואל-עמארי ברמאללה, דהיישה ועאידה בבית לחם וכן הלאה". לטענתו, מדובר במדיניות מכוונת: "מטרתם לשנות את המבנה הפיזי של המחנות ולהפכם לשכונות עירוניות של הערים הסמוכות עם רחובות רחבים יותר".
"זה נופל בהקשר של תהליך הגירוש הכללי", הוא הוסיף בהתייחסו לעקורים ברצועת עזה, וטען כי בישראל ישנה תכנית להתנחלות בכל שטחי יהודה ושומרון לאחר ש"יטפלו בסוגיית המחנות".
כזכור, ממשלת ישראל הכריזה לאחרונה על הרחבת הכבישים בשטחי יהודה ושומרון, זאת לאחר זעקתם של התושבים, לאחר שהכבישים הצרים והעמוסים הפכו למוקדי פיגועים.
נציגי צה"ל וראשי הישובים ביהודה ושומרון (צילום: דובר צה"ל)
עזאם אבו אל-עדס, המוגדר ע"י העיתון כמומחה לענייני ישראל, טען כי "ישראל שינתה את תפיסתה הביטחונית" לאחר אירועי אוקטובר. לדבריו, בעבר הדוקטרינה התבססה על "דו-קיום מבוקר עם הפלסטינים, אך מושג זה התחלף בגישה אחרת, הדוגלת בשינוי המציאות הדמוגרפית והגיאוגרפית בשטח".
אבו אל-עדס הסביר כי "המחנות היוו היסטורית בעיה ביטחונית מורכבת. המבנה הפיזי שלהם, עם הסמטאות הצרות והצפיפות, מקשה על פעילות צבאית. לכן, המדיניות החדשה מתמקדת בשלושה עמודי תווך: מיגור פעילות עוינת, שינוי המאפיינים הגיאוגרפיים של המחנות כדי להקל על כניסת כלי רכב ולשפר את הביטחון, והתמודדות עם סוגיית האוכלוסייה".
אבו אל-עדס הוסיף כי "ישראל בוחנת את יכולותיה בגדה המערבית, והצליחה לשנות את המציאות במחנות בצפון הגדה". לטענתו, "מה שמתרחש היום במחנות בצפון עלול להתפשט בהדרגה לכל הגדה המערבית".
מנגד, מוחמד עליאן, מנהל המנהל הכללי למחנות במחלקת ענייני הפליטים של אש"ף, התייחס לדיווחים ישראליים לכאורה, שפורסמו תחת הכותרת "מחיקת נרטיב הפליטים: תוכנית צה"ל לפירוק מחנות בגדה המערבית". עליאן ציין כי "סך הפליטים הפלסטינים בתוך ומחוץ לשטחים עומד על כתשעה מיליון, כאשר רק כ-24 אחוז מהם מתגוררים במחנות בגדה המערבית. לכן, פעולות צבאיות במחנות לא ישנו את הסוגיה הבסיסית".
כוח צה"ל ביהודה ושומרון (צילום: דובר צהל)
עליאן תיאר את הפעולות הישראליות כחלק מניסיונות ארוכי שנים "לשנות את סוגיית הפליטים", אך לדבריו ניסיונות אלה "לא הצליחו בשום שלב קודם". הוא ציין כי המחנות הפלסטיניים סובלים מבחינה כלכלית וחברתית, אך למרות זאת "התושבים נותרים מחויבים לעמדותיהם".
העמדה שלו מתכתבת עם אירועי הטרור המתגברים באזור יהודה ושומרון. בחודש שעבר, נפרסו נגמ"שים בארבעה יישובים שונים ברחבי השומרון, זאת כחלק מהמאמצים לחיזוק ביטחון התושבים על רקע העלייה באיומי החמאס והרשות הפלסטינית. הצבת הנגמ"שים התבצעה בעקבות דרישתו של ראש מועצת שומרון יוסי דגן והנהגת ההתיישבות ביהודה ושומרון, כלקח מהאירועים הקשים של השביעי באוקטובר, ומתוך חשש מפני תרחיש של היפוך קנים – שבו מחבלים ינסו לפגוע בתושבים מתוך יישובים פלסטיניים סמוכים.
בימים האחרונים, הציג צה"ל לראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון את ההערכות הרחבה שביצע כלקח מאירועי 7 באוקטובר. מפקד המנהל האזרחי, תת אלוף הישאם אבראהים אמר לראשי הרשויות ביו״ש: “מגבירים את ההתקפה וממגנים את היישובים – בשנה האחרונה נבנו עשרות כבישי חירום, מנחתי מסוקים ורכיבי ביטחון משמעותיים להגברת ההגנה באזור״.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.