שנתיים של מלחמה ו-12 ימים של טילים מאיראן שדרגו פלאים את מעמדו של הממ"ד בקרב חדרי הבית. הוא כבר לא רק החדר המחניק שהופך עם הזמן למחסן כשהילדים יוצאים מהבית, אלא סמל לוקסוס יוקרתי שבעליו מתעניינים בנימוס בשלום החברים שירדו למקלט, תוך שהם מפטירים באגביות ש"אנחנו בקושי שמענו את האזעקות, פשוט המשכנו לישון בממ"ד".
אנשים תמיד היו מוכנים לשלם יותר (פרמיה) עבור דירה עם ממ"ד, אבל מחקר של בנק ישראל מצא כי עם פרוץ המלחמה החלה עלייה בפרמיה לממ"ד, שאף האיצה לאחר מתקפת הטילים הראשונה מאיראן במאי 2024. סקירה של חברת דיפרנט גילתה כי בשכונות מסוימות בתל אביב דירה עם ממ"ד מושכרת בממוצע ב-3,000 שקל יותר מדירה דומה ללא מיגון. וגם בערים מרכזיות אחרות הפערים נעים בין 1,700 ל-2,500 שקל בחודש.
ממ"ד ברמת גן (צילום: דוברות עיריית רמת גן)
גם בשוק המכירות הממ"ד הוא פקטור משמעותי. אף שהמחקר של בנק ישראל מצא שהפרמיה לממ"ד במחירי הדירות לרכישה נשארה ברמתה ערב המלחמה למרות התנודתיות, בפועל עדיין יש פרמיה וגם ביקוש – כ-60 אחוז מעסקאות היד השנייה ברבעון השני של 2025 נסגרו סביב דירות ממוגנות, ודירות ללא ממ"ד "נשארות על המדף" ומתקשות להימכר. מתווכים מודים בגלוי שהם מעדיפים לקחת לשיווק נכסים עם ממ"ד, משום שהם יודעים שיימכרו מהר יותר וימשכו קונים רציניים יותר.
אבל כאן עולה השאלה הכלכלית הפשוטה: האם ההשקעה במיגון אכן משתלמת, כמה היא עולה, והאם היא בכלל אפשרית לכל דירה? רן נאור, מנכ"ל אורטק מערכות מיגון, הסביר ל"מעריב" כי הוספת ממ"ד לדירה היא אומנם הפתרון המוכר ביותר, אך גם היקר ביותר ולא תמיד אפשרי.
"מדובר בתהליך מורכב, האורך כחודשיים ותלוי בכמה תנאים הנדסיים מקדימים ולכן אינו מתאים לכל דירה", אמר נאור. "למשל, אם הוא פוגע בקו הבניין או חורג לרחוב – הוא לא יאושר על ידי העירייה. עלות הוספת ממ"ד לדירה מוערכת בכ-180 אלף ש"ח. במידה ומדובר בממ"ד יביל, שאינו חלק מהדירה אלא מונח בחצר, העלות כולל הובלה היא 140 אלף ש"ח".
"לפעמים אין אפשרות להוספת ממ"ד קבוע בשל מגבלות בנייה, ולכן יותר ויותר בעלי נכסים בוחרים במיגון של חדר קיים באמצעות לוחות מיוחדים, חלון ודלת תקניים. במקרה כזה ההשקעה נעה סביב 120 אלף שקל בבית פרטי, ובמבני ציבור היא יכולה להגיע ל-250 אלף שקל ליחידה כאשר מדובר בחדר המשרת קומה שלמה (ממ"ק)", הוסיף.
רן נאור, מנכ"ל אורטק מערכות מיגון (צילום: גורן ויטקינד)
נאור לא מזלזל בעלות, שכאמור נעה בין 120 ל-180 אלף שקל, אך טוען שמדובר בהשקעה עם תשואה משתלמת במיוחד. שכן, אם הפערים במחירי השכירות יישמרו גם אחרי המלחמה, אז בעל דירה שמשקיע כ-120 אלף שקל במיגון חדר וזכות זה גובה כ-2,000 שקל נוספים בחודש, יכול לכסות את עלות ההשקעה בתוך כחמש עד שבע שנים בהתאם לעיר, לשכונה ולביקוש בשוק – ולאחר מכן הוא יישאר עם דירה עם ממ"ד אותה יוכל למכור.
נאור גם ציין כי בעבר היטל ההשבחה הכבד היה חסם כלכלי משמעותי, שהפך פרויקטים רבים ללא כדאיים ומנע מבעלי דירות לבצע את השדרוג המתבקש. "אולם, אישור החקיקה האחרונה, המרחיבה את האפשרות להוספת ממ"ד עד 15 מ"ר תוך מתן פטור מלא מהיטל השבחה, אינו רק הקלה רגולטורית – הוא קטליזטור המשנה את כלכלת הנכסים למגורים", אמר.
"בשורה התחתונה", אמר נאור, "ההחלטה על מיגון הנכס חורגת כבר מהשיח הביטחוני והפכה להחלטה כלכלית רציונלית. בעל נכס שאינו פועל כעת להשבחת הנכס שלו בהיבט זה, לא רק שמוותר על פוטנציאל תשואה אלא גם חושף את הפורטפוליו שלו לסיכוני נזילות, לירידת ערך ולאי-עמידה בסטנדרט השוק החדש".
הוא סיכם: "החקיקה הנוכחית יצרה חלון הזדמנויות ייחודי ליישור קו עם דרישות השוק, תוך מינוף תמריצים ממשלתיים. התעלמות מהמגמה אינה רק הזדמנות שהוחמצה, אלא טעות אסטרטגית בניהול הנכס בעידן של אי-ודאות. זהו הצעד המתבקש כדי להבטיח שהנכס שלכם לא רק ישרוד, אלא ישגשג בשוק התחרותי של המחר".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.