1. אחרי 40 שנות דמים נחתם הסכם שלום היסטורי בקווקז בין אזרבייג'ן, חברה קרובה מאוד ואינטימית של ישראל, לארמניה, שחוותה רצח עם החל משנת 1915, בעיקר בידי הטורקים. הסכם השלום בא לעולם ב־8 בחודש בוושינגטון, ביוזמתו ובחסותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ובתיווכו של מיודענו סטיב וויטקוף.
ההימור של שתי המדינות – ישראל היהודית ואזרבייג'ן השיעית – הצליח, והקשר ביניהן הצליח מעבר למצופה. האזרים הכירו בישראל בשנת 1992 וישראל התעניינה במדינה הדרום־קווקזית בואך גבול איראן – מסיבות ברורות. ישראל ביקשה אוזן כרויה לנעשה באיראן, האויבת המושבעת המכריזה על רצונה למחוק את ישראל. מנגד, אזרבייג'ן, מדינה שיעית אך חילונית לחלוטין, חיפשה מעצמה אזורית כדי שתוכל לסמוך עליה להחזיר את השטחים של נגורונו־קרבאך שהפסידה במלחמות מול ארמניה בשנת 1994.
הסכם שלום בין ארמניה לאזרבייג'ן (צילום: רויטרס)
רכבת אווירית שכללה כלי נשק מתוחכמים, מעופפים ומדויקים וגם מערכות הגנה, יחד עם אימון צבא אזרבייג'ן, הביא לניצחון אזרי על הארמנים ב־2023. ישראל מעולם לא הכריזה רשמית על מעורבותה, אבל כל ילד בבאקו יודע שהבסת הארמנים לא הייתה מתאפשרת ללא ישראל. האזרים שבו ונטלו לריבונותם ושליטתם את אזור נגורונו־קרבאך, בדיוק כפי שתכננו.
ההערצה לישראל גברה באזרבייג'ן, גם בהכרזות רשמיות של הנשיא אלייב. ברחוב האזרי ישראלים מתקבלים בחום, באהבה ובמאור פנים – כפי שחוויתי בעצמי. טורקיה, שפושטת הרגל גם בימים אלה, העוינת את ישראל, לא יכלה לתקוע טריז בין אזרבייג'ן לישראל.
הנשיא הרצוג טרם ההמראה לביקור באזרבייג'ן ב-30/05/23 (צילום :רועי אברהם, לע"מ)
היחסים ההדוקים בין המדינות הביאו לשיא של שיתוף פעולה כלכלי. אזרבייג'ן מספקת לישראל כ־40% מתצרוכת הנפט באמצעות צינור הנפט BTC (באקו־טביליסי־ג'ייהאן). מהנמל הטורקי ג'ייהאן מועמס בדרך קבע הנוזל השחור על מכליות מטורקיה לנמלי חיפה ואשדוד. הטורקים אומנם מחרימים את ישראל וניתקו את יחסי הסחר עימה, אך אין להם ברירה אלא לבלוע את צפרדע אספקת הנפט לישראל דרך שטחם.
זאת ועוד: היבוא המסחרי מטורקיה בחצי הראשון של השנה ירד ב־70% לעומת החצי הראשון של 2024 – ל־465 מיליון דולר. היבוא נעשה בעיקר באמצעות סוחרים פלסטינים מיהודה ושומרון, שכן הרשות הפלסטינית אינה מוחרמת על ידי הטורקים. היצוא הישראלי לטורקיה ירד בחצי השנה הראשונה ב־99.1% ל־5.3 מיליון דולר בלבד.
מנהיגי אופוזיציה בטורקיה תוקפים את רג'פ טאיפ ארדואן, שנמצא 11 שנים בשלטון, על צביעותו המאפשרת יצוא נפט לישראל דרך אדמת טורקיה – גם אם מדובר בנפט אזרי – בזמן המלחמה מול חמאס העזתי, אהוב נפשו של השלטון הסוני הטורקי, שחלק ממנהיגיו צמאי הדם של חמאס מתארחים במדינתם.
2. ההסכם בוושינגטון מביא לכמה שינויים אזוריים. אחרי שהאמריקאים דחקו את רגליהם של הרוסים מהאזור נפתח מחדש המסדרון האסטרטגי בדרום הקווקז, שייקרא Trump Route for International Peace and Prosperity, ויאפשר יצוא נפט ועוד מחצבים מהאזור. חברות אמריקאיות כבר מגלות עניין בפרוזדור הכלכלי הקווקזי.
ההסכם בחסות האמריקאים מבטל אמברגו הנשק של ארה"ב על אזרבייג'ן, ומעתה ארה"ב תוכל למכור מערכות נשק ותחמושת לאזרים. זו תהיה תחרות ראש בראש מול התעשייה הביטחונית הישראלית, הנסמכת על היצוא הביטחוני. פרט לנושאי המחצבים והמסדרון האסטרטגי החדש של ארה"ב, ארה"ב חתמה עם כל אחת מהמדינות בהסכם החדש עם שיתוף פעולה דו־צדדי בנושאי אנרגיה, מסחר, טכנולוגיה וגם בינה מלאכותית. פרטים של ממש לא נמסרו.
סיום הסכסוך הקווקזי הנוכחי יאפשר לישראל להפוך למעצמה חזקה עוד יותר, שכן מעתה תוכל להתוות יחסים דיפלומטיים חמים יותר מול ארמניה, המבקשת להכיר בשואה הארמנית. ישראל לא נענתה במשך עשרות שנים להכרה זו כדי לא להכעיס הטורקים, אך נראה שהקלפים בזירה הזו נטרפו. אציין שביקור שלי במוזיאון השואה הארמנית לפני מספר שנים ביירבאן הבירה זעזע אותי קשות.
האזרים עומלים קשות בתיווך גלוי בין ישראל למשטר החדש בסוריה; שיחות כבר נערכו להסדר הנוכחות של ישראל בדרום סוריה וכיפת החרמון וביטחונם של הדרוזים. נשיא סוריה אחמד א־שרע (אל־ג'ולאני) הגיע לאזרבייג'ן, ושם נפגש עם עמיתו אלייב בבירה באקו. הגעה להסכמה בין ישראל לסוריה בתיווך אזרבייג'ן תחזק עוד יותר את ישראל באזור, גם מול טורקיה – הרואה בעיניים כלות את התעצמותה של ישראל, ובטח לא שוכחת מה חיל האוויר והמוסד עוללו לאיראנים.
הנוכחות הישראלית והאמריקאית בדרום הקווקז יכולה להביא לחיזוק טבעת האש סביב המשטר האיראני, שאינו מצליח לספק לתושביו אוכל או חלב, ובטח לא בשר או מים. עד כה הייתה איראן השיעית והפונדמנטליסטית התומכת המוצהרת של ארמניה הנוצרית, ואף השקיעה כספים בארמניה כדי להגדיל בסיס השפעתה. ארמניה אפשרה לאיראן להוביל, להבריח נפט במכליות בכמויות ללא גבול דרך שטחה לצפון הקווקז. במו עיניי ראיתי מכליות נפט אלה, הנושאות מספרי זיהוי איראניים. עתה אפשר לשער שנתיב הברחת נפט זה ייחסם.
מיכלית נפט איראנית (צילום: באדיבות שלמה מעוז )
בלית ברירה נאלצה איראן לברך על ההסכם בין אזרבייג'ן לארמניה, אך גם הכריזה: "כל התערבות לגבולה עלולה לערער את הביטחון האזורי והיציבות". באיראן חוששים מחסימת יצוא הנפט האיראני מאזור הקווקז, יחד עם אמברגו אמריקאי על מדינות שרוכשות נפט מאיראן ומרוסיה, מה שידרדר עוד יותר את מצבו של המשק האיראני, שאינו מתפקד בלאו הכי.
3. למורת רוחם של מחוללי שיח ציבורי תבוסתי ודיכאוני, ישנה הצלחה נוספת של ישראל בתחום האנרגיה: צימאונה של מצרים המאכלסת 110 מיליון נפש. הגז הטבעי הישראלי דרוש כדי להניע את תחנות הכוח של מצרים ולמנוע משבר אנרגיה.
מצרים, שפעם ייצאה נפט לישראל דרך צינור שהונח בסיני, חייבת עכשיו לייבא ממאגרי הגז של ישראל במים הכלכליים של ישראל. הסכם מכירת הגז באמצעות השותפות במאגר לוויתן, בשווי 35 מיליארד דולר עד שנת 2040, יאפשר לישראל לייצא למצרים 130 מיליארד BCM (כלומר Billion Cubic Meter – מיליארד מ"ק) של גז טבעי החל משנת 2026. בהמשך יחובר צינור הגז הישראלי בניצנה שבנגב למצרים, ליצוא דרך היבשה.
עסקה זו מצטרפת לעסקה למכירת 60 מיליארד BCM, שהזרמתו החלה בינואר 2020 וצפויה להימשך עד 2030. הפקת הגז העצמית המצרית נמצאת בירידה של 42% בתוך חמש שנים. עד היום מאגר לוויתן סיפק למצרים 23.5 BCM. ישראל הפסיקה הפקת הגז ממאגרי הגז שלה בים במשך 12 ימי הלחימה מול איראן. נציין שהיצוא הישראלי באמצעות צינורות גז זולה יותר מקירור הגז והפיכתו לנוזל כדי לשנעו באמצעות מכליות גז. שיטת הצינורות תחסוך למצרים מיליארדי דולרים, כך טוענת ניומד אנרג'י.
הנה כי כן, מצרים, שממש לא מנעה הכנסת תחמושת לרצועת עזה במשך שנים מתחת לציר פילדלפי, נדרשת להיסמך על ישראל, שכעת אחראית ל־15%־20% מצריכת הגז המצרית. מאגר לוויתן המתופעל על ידי שברון האמריקאית מספק גז גם לירדן, התלויה בישראל לחלוטין גם בנושא המים.
השקעות במאגר לוויתן, כדי לעמוד בהפקה, יגיעו ל־2.4 מיליארד דולר. מה חלקה של ממשלת ישראל במיסים ובאגרות מעלייה בשאיבת הגז, הפקתו ומכירתו? לא ברור. מאז תחילת הפקת הגז בלוויתן המדינה גבתה 4.2 מיליארד שקל. היא גם מקבלת תמלוגים בגובה 12.5% בגין ההפקה, ועוד 23% מס חברות מהרווח.
מאגר הגז לוויתן (צילום: מארק ישראל סלם)
ככל שעלויות ההפקה יתארכו, וככל שהפחת בגין ההשקעות ייכנס מיד לספרים, הרווח יידחה וכך גם ההכנסות של המדינה. המדינה הזקוקה היום ומיד להכנסות, ותידרש להמתין שנים כדי ליהנות מהסכם יצוא הגז החדש מול המצרים. המדינה מצידה משקיעה מלכתחילה באמצעות חברת נתיבי הגז לישראל שבבעלותה כדי לאפשר יצוא הגז. איחורים בהנחת צינורות גז יפגעו בהוצאת המכירה של הגז לפועל.
במצרים, אנשי אופוזיציה המתנגדים לנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי כועסים, כי בעוד ישראל עסוקה בכיבוש עזה, הממשלה המצרית מאשרת לרכוש גז מישראל. עוד טוענים שהמחיר החדש גבוה ב־14.8% מההסכם הקודם. אספקת הגז למצרים נפגעה כאמור בזמן המלחמה עם איראן, מה שהביא להשבתה חלקית בתעשייה המצרית.
בכלל, טוענים המתנגדים במצרים, איך יש מקום לעשות עסקה עם ישראל כאשר רצועת עזה במצור? מולם אומרים כלכלנים שהביקוש לגז במצרים מעל נקודת שיווי המשקל, היות שמחיר האנרגיה במצרים מסובסד ונמכר במחיר נמוך ממחיר העלות. עוד טוענים המצדדים בעסקה במצרים שהעלות הכוללת של הגז – קנייה כולל הובלה – היא החלופה הזולה ביותר עבור מצרים להפקת כוח.
נראה שלשלטונות במצרים אין הרבה ברירות. ישנן לעיתים הפסקות חשמל של עד שש שעות ברציפות, ובחום המדברי של מצרים זה בלתי נסבל. הגז ישראלי היא פתרון זול יחסית להפקת אנרגיה ולקירור זעמו של הציבור.
עבד אל-פתאח א-סיסי (צילום: REUTERS/Louisa Gouliamaki)
אז נכון, העולם רווי בהפגנות אנטי־ישראליות הממומנות היטב על ידי קטאר, אבל במזרח התיכון, תחת מטרייתה החדשה של ארה"ב, האזור זקוק לישראל – מכלים לביטחון המדינה באזרבייג'ן, ועד למיזוג אוויר במחיר סביר בקהיר. האנטישמיות של הפרוגרסיביים במערב אירופה במדינות שמתאסלמות במהירות, אין בכוחה לגמד את ישראל ואת עם ישראל, שעבר שואה רק לפני 80־85 שנה.
המערב הדועך סבור שעתה, ממרחק זמן מהשואה, מותר להם שוב להאשים את ישראל בפשעי החמאס, כפי שהאשימו את יהודה איש קריות בצליבתו של ישו. המחר הוא בידי המעצמה הישראלית, מול האתמול של הפרוגרסיביים בעולם וסוכניהם, לאו דווקא מדעת, בזירה הציבורית והפוליטית בישראל.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.