כלכלה
היועמ"שית מול ברקת: קרב על שליטה בגוף האכיפה הכלכלי החזק במדינה
בסוף מאי 2023 שר הכלכלה ניר ברקת זימן אליו את עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות, ודרש ממנה להתפטר. למעלה משנתיים חלפו מאז, וברקת ניסה בכל דרך להיפטר ממנה, בעוד כהן נאחזת בכיסא בכל הכוח. השבוע המאבק הזה עלה קומה והגיע להתנגשות בין השר ברקת ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה.
מאז הפגישה ההיא, שבה הביע את כוונתו להראות לממונה את הדלת בדרך החוצה, פנה ברקת שוב ושוב לנציבות שירות המדינה בבקשה לכנס את ועדת המינויים כדי לדון בהדחתה. אחרי שבמשך שנתיים הוועדה לא כונסה, עתרה עמותת לביא לבג"ץ בעניין. בסוף יולי פסקו שופטי בג"ץ שיש לכנס את הוועדה לאלתר, והמועד שנקבע לכינוסה היה 14 בספטמבר.
אלא שכאן הגיע טוויסט בעלילה. במקום לקבל את פסק הדין, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה פנתה ביום שלישי האחרון לבג"ץ, מעל לראשו של שר הכלכלה, וביקשה דיון מורחב וצו שימנע את כינוס הוועדה עד להחלטה בעניין. במילים אחרות, היא יצאה באופן עצמאי להילחם נגד פיטוריה של כהן.
ברקת השתולל מכעס. גם מזכיר הממשלה יוסי פוקס לא הבין מדוע היועצת פועלת בניגוד לעמדת הממשלה, וכתב בפוסט שפרסם בפייסבוק: “באיזו סמכות? באיזו רשות? והרי בג"ץ פסק אחרת ואימץ את עמדת השר. כיצד כופה היועצת את עמדתה האישית על הרשות המבצעת במקום שבו בית המשפט פסק במפורש אחרת?".
השוט היחיד
בדרך כלל כשפוליטיקאי מנסה לפטר רגולטור, האינסטינקט הראשוני הוא להתנפל עליו בחמת זעם ולזעוק נגד הפגיעה בדמוקרטיה ובשומרי הסף. כך היה גם כאן. בכל פעם שעניין ההדחה עלה, זינקו לצידה ממונים לשעבר על הגבלים ושומרי הדמוקרטיה, כדי להגן עליה בגופם. אלא שיש מקרים שבהם הדמוקרטיה חייבת להגן על עצמה ממינויים כושלים כמו זה של כהן, כי לא כל בכיר הוא בהכרח שומר סף מצטיין.
מה שלא נעשה במקרה של קודמתה מיכל הלפרין – שבשל תפקודה הכושל לא הייתה צריכה לסיים קדנציה של שש שנים שבמהלכה הפך השוק לריכוזי להחריד – צריך היה להיעשות מזמן.
צריך להבין שהרשות לתחרות היא למעשה השוט האפקטיבי היחיד שיש למדינה נגד ספקים ויצרנים שמשתמשים בכוחם כדי למנוע תחרות ולשלוט בשוק, כיוון ששר הכלכלה והאוצר לא יכולים להתערב בשוק הפרטי. בישראל יש כעשרה יצרנים כאלה, שלפי רצונם מעלים מחירים, כשמתחשק להם מבטלים מבצעים, ואם קמו הפוך על הבוקר, מפחיתים הנחות לקמעונאים. בקיצור, עושים ככל העולה על רוחם בלי לדפוק חשבון לאף אחד.
תפקידה של רשות התחרות הוא לטפל בענפים שבהם אין תחרות אמיתית בגלל שליטה של מונופולים, למנוע תיאום בין חברות המונע תחרות, ולבחון האם מיזוגים בין גופים עסקיים פוגעים בשוק. לממונה על התחרות יש סמכות לפתוח בחקירה ולהגיש כתבי אישום, והעונשים על הפרת חוק התחרות יכולים להגיע לחמש שנות מאסר בפועל.
בנוסף על כך, בסמכות הרשות להטיל עיצומים כספיים בגובה של כ־100 מיליון שקל לתאגיד ומיליון שקל ליחיד, ולקבוע שמעשה או מחדל הם הפרה של החוק. ממונה יעיל יכול להיות גורם מרתיע שמרסן את השחקנים בשוק ומשמש השיניים של האזרחים. אפילו אזהרה חריפה מצידו יכול למנוע התייקרויות מיותרות.
אבל עו"ד כהן, במקום להשחיז את השיניים, השאירה אותן בכוס ליד המיטה. במקום שהיצרנים והיבואנים ירעדו רק מלשמוע את שמה, הם הבינו שעומדת מולם מישהי זהירה באופן קיצוני, שנצמדת לפסיקים שבניסוחים המשפטיים..
מה שמאכזב הוא שכניסתה לתפקיד דווקא ניבאה גדולות ונצורות. בסוף מאי 2021, כשהלפרין הודיעה על פרישתה, רבים שמחו שהממונה חסרת עמוד השדרה שהתעסקה בזוטות ונמנעה מעימותים עם השחקנים הגדולים עוזבת. כהן, סגניתה, מונתה לממלאת מקומה – ונראה היה שדם חדש זורם בעורקי הרשות המנומנמת. סוף סוף, קיוו, השינויים שנעשו בחוק התחרות אחרי מחאת 2011, שהחמירו את הענישה, יישאו פרי.
לא חלף זמן רב וכהן פתחה באחת החקירות המשמעותיות ביותר בתחום ההגבלים העסקיים בישראל, בחשד לתיאום מחירים בין רשתות קמעונאיות, יצרנים ויבואנים, בעקבות ראיונות של בכירים בתקשורת. נדמה היה שעידן חדש מתחיל. בעקבות התעוזה היא נבחרה מבין כמה מועמדים לתפקיד, ואז, לפתע, הלהט והאומץ התחלפו בגרירת רגליים, פסיחה על סעיפים והתלבטויות אינסופיות.
מדי פעם נקראו קמעונאים וספקים לעוד חקירה ועוד השלמות, אך דבר לא קרה. כשהשימועים נראו קרובים מתמיד כהן עשתה סיבוב פרסה, והמשיכה לדגור על התיק כאילו היה פרשת רצח מסועפת. בסופו של דבר, ואחרי למעלה משלוש שנים, נסגרו חלק מהתיקים והוטלו עיצומים בסך כמה עשרות מיליוני שקלים על חלק מהמעורבים.
לפני חצי שנה הוגש כתב אישום נגד אייל רביד ורשת ויקטורי, איתן יוחננוף ורשת יוחננוף, המשנה למנכ"ל יוחננוף, מנכ"ל רשת סופר ברקת והרשת עצמה. המכנה המשותף – שיחות עם רביד, המואשם בשבעה אישומים פליליים על ניסיונות להשפיע על התחרות ולהביא לעליית מחירים רוחבית.
האם כתבי האישום עצרו את עליות המחירים? תגידו אתם: כמה אתם משלמים על חצי עגלה בסופר? האם לדעתכם בכירי היצרנים ורשתות השיווק חושבים פעמיים לפני העלאת מחירים? מה שכן, אף אחד כבר לא מעז להתראיין על מחירים, כי אף אחד לא רוצה לגמור כמו רביד. מצד שני, כהן יכולה לרשום לעצמה הישג בהכרזה על חברת ויסוצקי כעל מונופול, הראשון שהוכרז זה יותר מ־20 שנה. מרגש, אבל לא מספיק.
בדרך לדואופול
הנה דוגמה אקטואלית לאופן הבעייתי שבו הממונה על התחרות מקבלת החלטות. השבוע עומד להסתיים הפטור מהסדר כובל שהעניקה רשות התחרות לוולט, המאפשר לה לבצע משלוחים מרשתות מזון מתחרות במקביל להפעלת וולט מרקט. ברשות צפויים להאריך את הפטור בחודש נוסף בלבד לצורך בדיקה סופית. ההערכות הן שביטול הפטור ריאלי יותר, שכן הארכה קצרה מעידה לרוב שאין כוונה לחידוש ארוך טווח.
וולט השקיעה בשנים האחרונות מאמצים בהקמת מערך קמעונאות עצמאי עם 27 מרכזי ליקוט, הסכמים עם ספקים ופעילות שיווקית ייעודית. במקביל היא נהנית מפעילות משמעותית עם קמעונאים כמו שופרסל, קרפור, ויקטורי וטיב טעם. בוויקטורי המחזור החודשי מול וולט הגיע ב־2024 לכ־7.5 מיליון שקל. בקרפור השירות פעיל ב־57 סניפים, ובטיב טעם ב־40 סניפים.
הכוונה של הממונה שלא להאריך את הפטור נועדה, לכאורה, לעודד תחרות. אלא שאחד הקמעונאים אמר לי שבפועל היא תצמצם אותה משמעותית ותפגע בצרכנים, ובכלל לא ממש ברור מה היא מנסה להשיג. “אם הממונה תבטל את ההסכם של וולט עם הרשתות היא תייצר דואופול של וולט ויאנגו מרקט שיוכלו לגבות מחירים מטורפים. היום יש 13 רשתות גדולות ועוד עשרות פרטיות שנלחמות על מחיר ושירות.
מחר תהיה וולט מרקט אחת ויאנגו אחת. ומי ייתן שירות בפריפריה? אין שם תן ביס, אין יאנגו ואין וולט מרקט, רק רשתות דרך אפליקציית וולט, וגם את זה ייקחו מהם".
מקור בשוק המזון אומר שהחלטת הממונה לא מוצדקת, כיוון ששופרסל ורמי לוי בוחנות הקמת מחלקת משלוחים מהירים משלהן דוגמת זו של וולט על גבי מערך האונליין הקיים ממילא, שתענה על הצורך בקניות האימפולס של הלקוחות, כדי לא לאבד אותן. השאלה היא מה יקרה עם הרשתות שאין בכוחן להפעיל שירות כזה.
“קניות אימפולס הן ההפך מקנייה מתוכננת", מסביר דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר וראש המכון לתכנון כלכלי. “במקרה כזה המחיר פחות חשוב. זה תחום אטרקטיבי במיוחד, וולט חזקה בו מאוד. החשש מהשתלטות שלה מובן, אבל הפתרון של הממונה פוגע דווקא בבינוניים ובקטנים כמו ויקטורי ויוחננוף, שאין להם מערך משלוחים, ולכן לא הייתי מונע מהן להשתמש בה".
טוב הייתה עושה הממונה לו הייתה מטפלת קודם בסוגיית ההכרזה על וולט כעל מונופול בתחום המשלוחים מהמסעדות, למשל, שהיא סוגיה בוערת פי כמה. אבל בשביל זה צריך תעוזה אמיתית, שלצערנו, ככל הנראה, אין לה.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות