פוליטיקה
זימון עיתונאים לעדות קרה בעבר – אבל הפעם יש הבדל משמעותי אחד
בעקבות הסערה סביב זימון העיתונאים למתן עדות פתוחה בפרשת קטארגייט, ביקשנו התייחסות לנושא מעו"ד זיוה אגמי כהן, תנ"צ בדימוס, לשעבר ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) במשטרה. כך היא אמרה ל-"מעריב": "זימון עיתונאים למתן עדות פתוחה במשטרה, תוך ידיעה ברורה כי על פי החלטת בית המשפט עיתונאי לא חייב למסור את כל המידע שברשותו, ובוודאי שלא לחשוף מקורות עיתונאים, הוא צעד חריג למדי".
עו"ד אגמי כהן מוסיפה: "ואולם, צריך לזכור שמדובר מלכתחילה בחקירה סופר חריגה ומשמעותית שבבסיסה נמצאת לשכת ראש הממשלה. אני מניחה שמי מהעיתונאים שזומנו למסור עדות מגיעים בהסכמה, וזאת כדי לברר איתם מספר פרטים שקשורים ככל הנראה לחשודים. זה כבר קרה בעבר, אבל לא כפו עליהם להגיע למשרדי היחידה. מעבר לזה, מדובר בחקירה רגישה שמתחילתה מנוהלת בליווי של הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה, שהם הרי אמונים גם על מתן אישור לזמן עיתונאים למסור עדות או להיחקר".
האם לא מדובר בהשתוללות מצד היחידה החוקרת?
"צריך לזכור שגם אתה וגם אני לא יודעים מה הייתה התשתית הלכאורית לביצוע עבירה שגרמה לזימון. כאשר המשטרה רוצה לזמן מאן דהוא לחקירה או למסור עדות, בייחוד כשמדובר במי שנמצא בתפקיד רגיש כמו עיתונאי, או כל בעל תפקיד מיוחד שהוא לא אדם מהשורה אבל גם כל אדם מהשורה, היחידה צריכה לבדוק ולאשר לפרקליטות שיש תשתית ראייתית לכאורית לביצוע עבירה כלשהי, שיש צורך ללבן אותה מול אותו מזומן. בשום דרך אחרת לא מזמנים למסור עדות".
עוד מציינת עו"ד אגמי: "יש אפשרות נוספת שבה מבקשים במשטרה להפריך או לאשר גרסאות שנמסרו במהלך חקירה של חשודים, אפילו בחקירתו של צביקה קליין בפרשה. להערכת היחידה החוקרת אותם עיתונאים יכולים לסייע בהליך זה".
לדבריה, שנמסרים כמובן מבלי להכיר את העובדות וחומרי החקירה, ייתכן מצב שבו מגרסתו של קליין הוא מסר שמות של עיתונאים שעסקו בסיקור על קטאר במסגרת עבודתם כדי להפריך את חשד המשטרה, שבה רוצים וחייבים לבדוק מידע שכזה.
אין חשש מאירוע של זימון עיתונאים למשטרה? זה לא עלול להוביל לפגיעה בחופש של התקשורת?
"לא צריך להיסחף. מדובר בחקירה חריגה מאוד ובעבירות חריגות – מדובר בלשכת ראש הממשלה. אני באמת חושבת שבתיק חקירה כזה חריג ובהיקף כזה, ובייחוד בחקירה שנחקרת בתיאום מול פרקליטות ואחרי שכבר עיתונאי נחקר כחשוד בפרשה ומבלי לדעת את גרסתו, אם יש צורך לאשר או להפריך את גרסתו, אז זה מהלך לגיטימי".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
