שרי הקבינט עשויים להצביע היום (חמישי) על תוכנית כיבוש עזה. בין יתר ההתנגדויות לביצוע המהלך הזה יש עניין שהוא עשוי להשפיע באופן נרחב על יכולת הצבא לבצע באופן מלא את המהלך, אבל הוא גם עשוי לשנות בעתיד הקרוב ביותר כמה מהלכים פוליטיים וחברתיים במדינת ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שכח לפני שקיבל את ההחלטה לעיין בלוח השנה. בהנחה כי המבצע יאושר הלילה או מחר לפני כניסת השבת צה"ל יידרש לגייס עשרות עד מעל מאה אלף חיילי מילואים. מרביתם כאלה שעשו כבר 300 ו-400 ימי מילואים, חלקם הם בעלי משפחות עם ילדים קטנים, חלקם צעירים וסטודנטים.
השבוע מסתיימות קייטנות החופש הגדול אנחנו נכנסים לשבועיים האחרונים של אוגוסט, עזיבה של עשרות אלפי אבות את הבית זה מכה שאלפי משפחות לא יוכלו לעמוד בה. אין היום יחידת מילואים בצה"ל שהמפקדים לא נדרשים להתמודד עם אירועים יום יומיים בהם הנשים בבית מודיעות ומציבות אולטימטומים לבעלים המשרתים – או שירות המילואים או המשך קיום התא המשפחתי. אחוז הגירושים והפרידות בקרב אנשי מילואים ומשרתי הקבע בצה"ל זינק בעקבות הימשכות המלחמה.
בנימין נתניהו (צילום: פלאש 90)
עשרות אלפי אבות יאלצו לא ללוות את ילדיהם באחד בספטמבר לבתי הספר ולגנים מה שמעניק את הנתק בבתים רבים בישראל בין ההורים המשרתים לבין ילדיהם. המועד הבא שצה"ל יתקשה להתנהל מולו הוא 22 בספטמבר ערב ראש השנה.
מפקד חטיבת גבעתי אל"מ נ׳ אמר לפני כשבוע בבית חאנון את הדברים הבאים וחשוב ששרי הקבינט יקשיבו לדברים: "יש לנו לוחמים מדהימים. יש לנו לוחמים שבדיוק בשביעי לאוקטובר הם סיימו את ההכשרה שלהם ומאז ברצף הם בלחימה בעזה. הם נלחמו בכל הזירות מצפון הרצועה ועד רפיח. והם עדיין כאן נלחמים ועושים את זה יום יום. חיים כאן ישנים כאן. אפשר לספור על עשר אצבעות את כמות הפעמים שהם היו עם המשפחות שלהם. שלא נדבר על שבתות וחגים".
לחימה בתוך החגים תשפיע לא רק על עשרות ומאות אלפי משפחות של חיילים בסדיר ובקבע שגם את חגי תשרי השנה הם היו חסרים בבית סביב שולחן החג. אלא זה יקרין באופן ישיר על המורל של כלל הציבור. אגב כבר היום יחידות מילואים שזומנו לפעילות במהלך חגי תשרי מחפשות בנרות מתנדבים מיחידות שונות בצבא כדי למלא את השורות במשך תקופת החגים.
לוחמי מילואים נפרדים מבני משפחותיהם (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
בהבנה כי כיבוש העיר עזה ומחנות המרכז ימשך לפחות שלושה חודשים ולאחריה עוד תקופה של חודשים רבים של טיהור המרחב במיוחד בתת קרקע המועד הבא שעשוי להכריע את כשירותו של צה"ל הוא 27 באוקטובר מועד תחילת שנת הלימודים האקדמית. חלק מרכזי מהכוח הלוחם במילואים הם הסטודנטים שבניגוד לתלמידי הישיבות הם לא זוכים לסיוע ממשי מהמדינה או מצה"ל והם מופקרים לנפשם לאחר שירות הסדיר והמילואים, מה עוד שהעדפה המתקנת כרגע במוסדות להשכלה גבוהה היא לערבים וחרדים ולא ליוצאי צבא ולאנשי המילואים.
ההערכה בקרב מפקדים בצה"ל כי לקראת תחילת שנת הלימודים האקדמית אלפי חיילי מילואים שהינם סטודנטים יבקשו להשתחרר מהמילואים. בצה"ל מבינים כי מהלך של לחימה עצימה תשבש בפעם השלישית את שנות הלימוד לרבבות סטודנטים המשרתים במילואים והיא תגרום לנזקים עצומים לרציפות ההאזנה של אקדמאים לשוק התעסוקה הישראלי. כאשר ישנם ענפים דרמטיים כמו רפואה, תעשיות ביטחוניות, תעשיית מדעים מדויקים שיפגעו בשל כך.
מעל הכל בצה"ל כבר מתריעים על המצב שבו אנשי המילואים נפלטים ממעגלי התעסוקה והם מוצאים עצמם מופקרים על ידי הממשלה כאשר אחוז ניכר מהמובטלים כרגע בישראל הם אנשי מילואים שפוטרו ממקומות העבודה בשל שירות מילואים ארוך.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.