ביטחון
נתניהו שכח לפתוח לוח שנה – והמילואימניקים עומדים לקבל בשורה קשה
שרי הקבינט עשויים להצביע היום (חמישי) על תוכנית כיבוש עזה. בין יתר ההתנגדויות לביצוע המהלך הזה יש עניין שהוא עשוי להשפיע באופן נרחב על יכולת הצבא לבצע באופן מלא את המהלך, אבל הוא גם עשוי לשנות בעתיד הקרוב ביותר כמה מהלכים פוליטיים וחברתיים במדינת ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שכח לפני שקיבל את ההחלטה לעיין בלוח השנה. בהנחה כי המבצע יאושר הלילה או מחר לפני כניסת השבת צה"ל יידרש לגייס עשרות עד מעל מאה אלף חיילי מילואים. מרביתם כאלה שעשו כבר 300 ו-400 ימי מילואים, חלקם הם בעלי משפחות עם ילדים קטנים, חלקם צעירים וסטודנטים.
השבוע מסתיימות קייטנות החופש הגדול אנחנו נכנסים לשבועיים האחרונים של אוגוסט, עזיבה של עשרות אלפי אבות את הבית זה מכה שאלפי משפחות לא יוכלו לעמוד בה. אין היום יחידת מילואים בצה"ל שהמפקדים לא נדרשים להתמודד עם אירועים יום יומיים בהם הנשים בבית מודיעות ומציבות אולטימטומים לבעלים המשרתים – או שירות המילואים או המשך קיום התא המשפחתי. אחוז הגירושים והפרידות בקרב אנשי מילואים ומשרתי הקבע בצה"ל זינק בעקבות הימשכות המלחמה.
עשרות אלפי אבות יאלצו לא ללוות את ילדיהם באחד בספטמבר לבתי הספר ולגנים מה שמעניק את הנתק בבתים רבים בישראל בין ההורים המשרתים לבין ילדיהם. המועד הבא שצה"ל יתקשה להתנהל מולו הוא 22 בספטמבר ערב ראש השנה.
מפקד חטיבת גבעתי אל"מ נ׳ אמר לפני כשבוע בבית חאנון את הדברים הבאים וחשוב ששרי הקבינט יקשיבו לדברים: "יש לנו לוחמים מדהימים. יש לנו לוחמים שבדיוק בשביעי לאוקטובר הם סיימו את ההכשרה שלהם ומאז ברצף הם בלחימה בעזה. הם נלחמו בכל הזירות מצפון הרצועה ועד רפיח. והם עדיין כאן נלחמים ועושים את זה יום יום. חיים כאן ישנים כאן. אפשר לספור על עשר אצבעות את כמות הפעמים שהם היו עם המשפחות שלהם. שלא נדבר על שבתות וחגים".
לחימה בתוך החגים תשפיע לא רק על עשרות ומאות אלפי משפחות של חיילים בסדיר ובקבע שגם את חגי תשרי השנה הם היו חסרים בבית סביב שולחן החג. אלא זה יקרין באופן ישיר על המורל של כלל הציבור. אגב כבר היום יחידות מילואים שזומנו לפעילות במהלך חגי תשרי מחפשות בנרות מתנדבים מיחידות שונות בצבא כדי למלא את השורות במשך תקופת החגים.
בהבנה כי כיבוש העיר עזה ומחנות המרכז ימשך לפחות שלושה חודשים ולאחריה עוד תקופה של חודשים רבים של טיהור המרחב במיוחד בתת קרקע המועד הבא שעשוי להכריע את כשירותו של צה"ל הוא 27 באוקטובר מועד תחילת שנת הלימודים האקדמית. חלק מרכזי מהכוח הלוחם במילואים הם הסטודנטים שבניגוד לתלמידי הישיבות הם לא זוכים לסיוע ממשי מהמדינה או מצה"ל והם מופקרים לנפשם לאחר שירות הסדיר והמילואים, מה עוד שהעדפה המתקנת כרגע במוסדות להשכלה גבוהה היא לערבים וחרדים ולא ליוצאי צבא ולאנשי המילואים.
ההערכה בקרב מפקדים בצה"ל כי לקראת תחילת שנת הלימודים האקדמית אלפי חיילי מילואים שהינם סטודנטים יבקשו להשתחרר מהמילואים. בצה"ל מבינים כי מהלך של לחימה עצימה תשבש בפעם השלישית את שנות הלימוד לרבבות סטודנטים המשרתים במילואים והיא תגרום לנזקים עצומים לרציפות ההאזנה של אקדמאים לשוק התעסוקה הישראלי. כאשר ישנם ענפים דרמטיים כמו רפואה, תעשיות ביטחוניות, תעשיית מדעים מדויקים שיפגעו בשל כך.
מעל הכל בצה"ל כבר מתריעים על המצב שבו אנשי המילואים נפלטים ממעגלי התעסוקה והם מוצאים עצמם מופקרים על ידי הממשלה כאשר אחוז ניכר מהמובטלים כרגע בישראל הם אנשי מילואים שפוטרו ממקומות העבודה בשל שירות מילואים ארוך.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
