חדשות בעולם
ארה"ב מתכוננת למגיפה הבאה: שר הבריאות עוצר מימון לפיתוח חיסונים
החלטה דרמטית ומעוררת מחלוקת התקבלה אתמול בוושינגטון, כאשר שר הבריאות האמריקני, רוברט פ. קנדי הבן, הודיע כי הממשל האמריקני עוצר את כל פרויקטי המימון לפיתוח חיסונים נגד נגיפי נשימה, כולל שפעת, קורונה ושפעת העופות. הצעד, הכולל ביטול חוזים בסך כחצי מיליארד דולר עם ענקיות התרופות פייזר ומודרנה, נחשב למכה קשה לתעשיית הבריאות הציבורית ולעולם המדע, במיוחד נוכח החשש מגלים עונתיים נוספים של תחלואה מסכנת חיים.
בהצהרה שמסר משרד הבריאות הפדרלי נכתב כי יבוטלו 22 פרויקטים מחקריים המבוססים על טכנולוגיית mRNA, זו שהובילה לפיתוח המהיר והיעיל של חיסוני הקורונה בזמן המגפה ב־2020. שר הבריאות ציין בהודעתו שהוא מבקש להרחיק את מערכת הבריאות הפדרלית מטכנולוגיה זו, והוסיף כי הוא רוצה "להשקיע בפתרונות טובים יותר", מבלי לפרט מהם אותם פתרונות או אילו טכנולוגיות הוא מעדיף.
ההחלטה התקבלה בזעזוע בקרב גורמי בריאות ורופאים בארצות הברית ובעולם, שנזכרו היטב באזהרות שנשמעו עם מינויו של קנדי לתפקיד שר הבריאות. מזה שנים רבות נחשב קנדי לדמות שנויה במחלוקת בשל עמדותיו החריפות נגד חיסונים, עמדות שסתרו את הקונצנזוס המדעי והובילו להדרה שלו ממספר פורומים רפואיים מרכזיים.
רוברט קנדי הבן, בן לשושלת פוליטית מהבולטות בארצות הברית, הפך בשנים האחרונות לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם תנועת מתנגדי החיסונים. כבר ב־2015 עורר סערה כאשר טען שחיסונים גורמים לאוטיזם, התבטאות שסתרה אלפי מחקרים מדעיים מבוססים. בשנים שחלפו מאז המשיך קנדי לקדם תיאוריות קונספירציה, התנגד לחיסוני קורונה בזמן המגפה, ועמד בראש עמותות שפרסמו מידע כוזב בנוגע לבטיחות חיסונים. כמה מחשבונות המדיה החברתית שלו הוסרו בשל הפצת מידע מטעה שפוגע בבריאות הציבור.
מינויו כשר הבריאות בתחילת השנה עורר גל ביקורת מצד רופאים, מדענים ועמותות חולים, שטענו שמדובר באיום ממשי על בריאות הציבור. חברים שהודחו מהוועדות המדעיות המייעצות למשרד הבריאות טענו שלא מדובר רק במינויים פוליטיים אלא בשבירה של הסטנדרטים המדעיים עליהם התבססה מערכת הבריאות במשך עשרות שנים.
חיסוני ה־mRNA אותם ביקש קנדי להפסיק לממן, נחשבים בעיני מומחים בכל העולם לאחת מפריצות הדרך החשובות של העשור האחרון. טכנולוגיה זו אפשרה לפתח במהירות חיסונים יעילים נגד נגיף הקורונה, אשר לפי המרכז לבקרת מחלות מנעו מיליוני מקרי תמותה בארצות הברית לבדה. החיסונים גם שימשו למניעת תחלואה קשה בשפעת, והיוו בסיס לפיתוחים עתידיים כמו חיסונים נגד סוגים קטלניים של שפעת עופות (H5N1) וסוגי סרטן מסוימים.
בקהילת המחקר חוששים כעת שהחלטתו של קנדי תביא להאטה או אפילו לבלימה מוחלטת של פיתוחים מבטיחים. "אנחנו מאבדים את ההזדמנות להגן על האוכלוסייה לפני התפרצות מגפה הבאה", אמר בכיר לשעבר במינהל המזון והתרופות האמריקני. לדבריו, קיצוץ מימון בפרויקטים כל כך קריטיים הוא בגדר "הימור מסוכן שיסכן חיים".
גם בקרב החברות המובילות בפרויקטים האלה, ובראשן פייזר ומודרנה, שוררת דאגה. מדובר בפרויקטים שנמצאים בשלבים מתקדמים של מחקר קליני, והם היו אמורים לספק מענה לווירוסים עונתיים ותוקפניים במיוחד. נציג מטעם אחת החברות מסר לעיתונות האמריקנית שהם "נדהמים מההחלטה הפוליטית שמשליכה את הציבור אל חוסר ודאות בריאותית".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
