חדשות בעולם
עמק המוות של הכרישים: גילוי מטורף במערה הגדולה ביותר בעולם
שן מאובנת זעירה של כחצי אינץ' הפכה לאחד הגילויים המדעיים המרגשים ביותר השנה. המאובן, שהתגלה במעמקי מערכת המערות הגדולה ביותר בעולם מערת מאמות' בפארק הלאומי בקנטקי, שייך למין כריש חדש לגמרי שקיבל את השם Macadens olsoni ומתוארך לכ-340 מיליון שנה לפני. הגילוי הוכרז על ידי שירות הפארקים הלאומי ביום חמישי, בתזמון מושלם – רק ארבעה ימים לאחר תחילת "שבוע הכרישים" הרשמי.
מסע אל העבר הרחוק
המאובן התגלה במעמקי מערכת המערות סט. ג'נבייב, שמוערכת כבת 335 עד 340 מיליון שנה. זוהי עדות חיה לתקופה שבה האזור שבו נמצאת היום מערת מאמות' היה ים רדוד, שוקק חיים ימיים עשירים.
הטורף הקטן עם השיניים המיוחדות
חוקרי פליאונטולוגיה שגילו את המאובן הימי מתארים שהטורף העתיק היה ייחודי במינו. הכריש התאפיין במערך שיניים מעוקל – שורה מעוקלת של שיניים שתפקידה היה לרסק יצורי ים קטנים. למרות שהיה קטן יחסית, באורך של קצת פחות מרגל אחת, הכריש היה צייד יעיל של רכיכות ותולעים.
עולם תת-ימי עתיק
התמונה שמתגלה מהמחקר היא של עולם ימי מופלא: מערת מאמות' הייתה ים רדוד עשיר בקרינואידים, אלמוגים ויצורים ימיים נוספים. זהו חלון נדיר אל מערכת אקולוגית ימית קדומה שלא ניתן לראותה בשום מקום אחר.
חשיבות מדעית וחינוכית
"הממצא הזה לא רק משפר את הידע שלנו על מערכות אקולוגיות ימיות עתיקות אלא גם מדגיש את התפקיד הקריטי של מחקר פליאונטולוגי בפארקים הלאומיים שלנו", מסבירים הרשויות. עוד הוסיפו נקודת מבט חשובה: "כל גילוי מחבר בין העבר להווה ומציע הזדמנויות חינוכיות יקרות ערך לסטודנטים ולציבור".
כיבוד ההיסטוריה
החוקרים בחרו לקרוא למין החדש על שם שני מקורות השראה: מערת מאמות' עצמה, ובנוסף ריקרד אולסון, מדען פארק בדימוס שתרם רבות למחקר במקום.
המשך מסורת של גילויים
הגילוי הנוכחי מסמן אבן דרך משמעותית: זהו מין הכרישים החמישי "החדש למדע" שזוהה במערכת המערות. עובדה זו מדגישה את החשיבות הפליאונטולוגית המתמשכת של האתר ואת הפוטנציאל הגדול שטמון עדיין במעמקי האדמה. הממצא מספק לא רק חלון אל העבר, אלא גם הזכרה לכך שהטבע עדיין מחזיק אינספור סודות הממתינים להתגלות.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
