שן מאובנת זעירה של כחצי אינץ' הפכה לאחד הגילויים המדעיים המרגשים ביותר השנה. המאובן, שהתגלה במעמקי מערכת המערות הגדולה ביותר בעולם מערת מאמות' בפארק הלאומי בקנטקי, שייך למין כריש חדש לגמרי שקיבל את השם Macadens olsoni ומתוארך לכ-340 מיליון שנה לפני. הגילוי הוכרז על ידי שירות הפארקים הלאומי ביום חמישי, בתזמון מושלם – רק ארבעה ימים לאחר תחילת "שבוע הכרישים" הרשמי.
מסע אל העבר הרחוק המאובן התגלה במעמקי מערכת המערות סט. ג'נבייב, שמוערכת כבת 335 עד 340 מיליון שנה. זוהי עדות חיה לתקופה שבה האזור שבו נמצאת היום מערת מאמות' היה ים רדוד, שוקק חיים ימיים עשירים.
מדבר גובי במונגוליה. המאגר העשיר בעולם למאובני דינוזאורים (צילום: שאטרסטוק)
הטורף הקטן עם השיניים המיוחדות חוקרי פליאונטולוגיה שגילו את המאובן הימי מתארים שהטורף העתיק היה ייחודי במינו. הכריש התאפיין במערך שיניים מעוקל – שורה מעוקלת של שיניים שתפקידה היה לרסק יצורי ים קטנים. למרות שהיה קטן יחסית, באורך של קצת פחות מרגל אחת, הכריש היה צייד יעיל של רכיכות ותולעים.
עולם תת-ימי עתיק התמונה שמתגלה מהמחקר היא של עולם ימי מופלא: מערת מאמות' הייתה ים רדוד עשיר בקרינואידים, אלמוגים ויצורים ימיים נוספים. זהו חלון נדיר אל מערכת אקולוגית ימית קדומה שלא ניתן לראותה בשום מקום אחר.
חשיבות מדעית וחינוכית "הממצא הזה לא רק משפר את הידע שלנו על מערכות אקולוגיות ימיות עתיקות אלא גם מדגיש את התפקיד הקריטי של מחקר פליאונטולוגי בפארקים הלאומיים שלנו", מסבירים הרשויות. עוד הוסיפו נקודת מבט חשובה: "כל גילוי מחבר בין העבר להווה ומציע הזדמנויות חינוכיות יקרות ערך לסטודנטים ולציבור".
כיבוד ההיסטוריה החוקרים בחרו לקרוא למין החדש על שם שני מקורות השראה: מערת מאמות' עצמה, ובנוסף ריקרד אולסון, מדען פארק בדימוס שתרם רבות למחקר במקום.
המשך מסורת של גילויים הגילוי הנוכחי מסמן אבן דרך משמעותית: זהו מין הכרישים החמישי "החדש למדע" שזוהה במערכת המערות. עובדה זו מדגישה את החשיבות הפליאונטולוגית המתמשכת של האתר ואת הפוטנציאל הגדול שטמון עדיין במעמקי האדמה. הממצא מספק לא רק חלון אל העבר, אלא גם הזכרה לכך שהטבע עדיין מחזיק אינספור סודות הממתינים להתגלות.