מאז סיומה של הפסקת האש האחרונה חלפו למעלה מארבעה חודשים, אך לדעת אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס והקשרים האזוריים של הארגון, ישראל לא הצליחה להפיק הישגים אסטרטגיים – לא מהלחימה ולא מהמגעים המדיניים. בראיון ל"מעריב" מותח עופר ביקורת על התנהלות ישראל מאז מבצע "מרכבות גדעון", וטוען כי חמאס "מקבל את כל מה שהוא רוצה".
לדבריו, "כבר ארבעה חודשים מאז סיום הפסקת האש, וחמאס עדיין מנהל משא ומתן קשוח שבו הם מציבים דרישות וישראל נכנעת. מה זה מלמד אותנו? כי העיקרון הישראלי העיקרי בהסכם הקודם, האפשרות עבור צה”ל לחזור ללחימה – לא הביאה לשום תוצאה אסטרטגית עבור ישראל".
עופר מזהיר כי עסקה נוספת עם חמאס תביא לנסיגה ישראלית כמעט מוחלטת מהשטחים שנתפסו במבצע, ובמיוחד מאזורים אסטרטגיים בדרום הרצועה: "אם תהיה כעת עוד עסקה, חמאס יקבל מחדש נסיגה ישראלית כמעט מכל השטחים שנתפסו במבצע ‘מרכבות גדעון’, כולל מציר מורג ומרוב שטחי העיר רפיח".
לוחמי גולני ברפיח (צילום: דובר צה"ל)
לדבריו, ההשפעה של המצב הנוכחי כבר ניכרת בשטח. "המצב הזה מדאיג מאוד את חמולת אבו שבאב, ששולטת – בחסות צה”ל – בחלק משטחי העיר המזרחיים. והוא פנה לאחרונה, מעל דפי ‘הטיימס’ הלונדוני לקבל חסות בינלאומית מפני איומי חמאס לפגוע בו. נראה שהמסר שישראל לא תשלוט לנצח בכל עזה מתחיל להילקח בחשבון".
החריג היחיד, לדבריו של עופר, הוא ציר פילדלפי: "רק בדבר אחד חמאס מוותר לישראל – חמאס מוכן שנישאר בציר פילדלפי. מדוע? כי חמאס יודע שהניתוק בין עזה למצרים וחיבורה הכלכלי לישראל שירת אותו בעבר וחשוב גם לעתידם: חמאס רוצה שמשאבי שיקום עזה יזרמו לרצועה (במימון עולמי) מישראל. גם האיכות – למשל של המלט – טובה בהרבה מהמלט המצרי, וגם את ישראל תמיד אפשר לסחוט".
כוח צה"ל בציר פילדלפי (צילום: רויטרס)
לטענתו, כבר עכשיו חמאס נהנה מפירות הסחיטה: "חמאס כבר מקבל, עוד לפני ההסכם, דלקים וסיוע מוגבר. זאת מפני שישראל תיעלה עצמה למצב בלתי אפשרי: לקחנו אחריות לדאוג לכלכלתם ומצבם הבריאותי של שני מיליון אזרחי עזה – אבל אנו לא שולטים במרכזי האוכלוסייה (וטוב שכך), אלא חמאס. ולכן אין לנו ברירה: מימוש האחריות האזרחית שלקחנו על עצמנו מחייב את העברת הסיוע דרך חמאס, כנופיות הבוזזים וסוחרי עזה – או שאנו סתם מערימים ערמה ענקית של ארגזים במחנות חלוקת הסיוע, ולא שואלים כבר: מי שרוצה בא ולוקח".
לפי עופר, כך נראית היום "אחריות אזרחית" ישראלית על עזה: "הפסד מוחלט. גם מעבירים סיוע לחמאס וגם העולם מאשים אותנו ברעב בעזה. בסוף הרי, כמו במשל הדגים הסרוחים – גם נסולק מהעיר".
עופר מסביר את המשך כוחו של חמאס בשתי הצלחות עיקריות: "מצבו של חמאס משופר בגלל שתי הצלחות עיקריות שנובעות מכך שחמאס נטמע בקרב האוכלוסייה האזרחית ומשם הוא מבצע פעולות גרילה כלפי צה”ל. מצד אחד, חמאס מצליח אחת לכמה ימים לפגוע בחיילינו, וכך מצייר לעצמו, לעמו ולעולם הערבי כי הוא כאילו הכוח הצבאי החזק באזור. מצד שני, ההתערבבות של צה”ל וחמאס באוכלוסייה האזרחית מייצרת את תמונות הילדים ההרוגים והרעבים – שהם הנשק החמאסי העיקרי".
לכן, הוא אומר, אין פלא שחמאס ממשיך להציב דרישות מופרכות, בלי תחושת דחיפות לסיים את העימות: "כשהם מרגישים על הסוס הם ממשיכים לדרוש הכל – כולל שחרור הרוצחים שהם דורשים לשחרר (והם נשלחים לחו”ל, מקום שקשה לנו יותר לחסלם). כמובן שהם כבר קיבלו את הפרס הכי גדול: החזרת מיליון עקורים לעיר עזה ולצפון הרצועה".
עקורים פלסטינים בדרך חזרה לצפון הרצועה (צילום: רשתות ערביות)
עופר אינו מקל ראש בהחזרת החטופים, אך מדגיש את המחיר: "ומה ישראל קיבלה? את החטופים. חשוב. אבל ההתעקשות הייתה על ‘לחזור ללחימה’. חזרנו. אז מה יצא לנו מזה (פרט לעוד 40 הרוגים ועשרות פצועים)? האם חמאס ‘השתכנע’ בעקבות מבצע ‘מרכבות גדעון’ לדרוש פחות – האם חמאס מתחנן לעסקה שרק תעצור את הלחימה של חמש אוגדות בעזה? מה פתאום”.
לדבריו, "חמאס עדיין באותו מקום, מושך זמן (כמו גם נתניהו – זה אינטרס הדדי) ויודע שבעצם הם לא מאוימים בשום צורה מבחינה צבאית. הם ימשיכו לייצר מצג שווא לעולם ומדי פעם יזכו בהישגים של מלחמת הגרילה. זאת עד לעסקה הבאה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.