הדרג המדיני בישראל יכול לרשום לעצמו הישג מרשים אחרי כמעט שנתיים של מלחמה. ישראל רושמת לעצמה הישג משולש – דשדוש בשלוש חזיתות בו זמנית: בשדה הקרב בעזה, בחדר הישיבות בדוחא, ובגיבוי האמריקאי והקהילה הבינלאומית להמשך המלחמה.
צה״ל החל אתמול עוד שלב במלחמה שלא נגמרת בעזה, אוגדה 36 אמורה להתקדם לתוך דיר אל באלאח, אחד ממחנות הפליטים במרכז הרצועה. על פי הערכות מודיעין לא מעט חטופים מוחזקים במרחב מחנות המרכז, ישראל מנהלת מלחמה בעזה מתוך נקודת מוצא שככל שהיא תפעיל כוח על השטח ותשלול נכסים לחמאס, היא תביא להתגמשות של החמאס – מה שיביא לשחרור חטופים.
הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר בסיור והערכת מצב ברצועת עזה (צילום: דובר צהל)
ישראל מחזיקה ביותר מ-75 אחוזים משטח הרצועה, היא גרמה להרס והרג של תשתיות ואנשי החמאס, היא פגעה במערכי הפיקוד, היא שברה את הארגון ככוח צבאי סגור והוא כעת מתנהל כארגון גרילה. ישראל הצליחה לערער גם את המשילות של החמאס בדרום הרצועה, על ידי חלוקת הסיוע דרך מנגנון חברות אמריקאיות. על כל זה נאמר שצהל והשב״כ הפעילו הרבה כוח על החמאס.
כרגע השרים של הציונות הדתית אורית סטרוק ובצלאל סמוטריץ'מכתיבים את המדיניות הישראלית: מלחמה, ועוד מלחמה ועוד מלחמה בעזה. בישראל מתעלמים מכמה דברים משמעותיים בניהולה של מלחמה. הדבר הראשון הוא שבכל תוכנית למלחמה יש להכין לא רק מטרות, תוכנית תקיפה אלא נקודת יציאה ותוכנית מדינית ליום של אחרי המלחמה.
אבל לישראל אין נקודות יציאה ואין תוכנית ליום שאחרי. מה כן יש לה זה תוכנית להמשיך את המלחמה – את זה הגיש בימים האחרונים הרמטכ״ל רא״ל איל זמיר – כי היא פועלת על פי הלחץ של סמוטריץ' שמתנהל כמי שתופס את הממשלה בחלציים. ישראל מסרבת לדון על הפסקת המלחמה.
החמאס מבין שבידו ״חמישים יהלומים״ בדמות חמישים חטופים. לכן חמאס מבין שהוא לא יכול להתגמש כל עוד אין אופק נראה לעין של שחרור חטופים. מכאן הטקטיקה של חמאס להביא את ישראל לדשדוש בשלושת החזיתות: הצבאית, במשא ומתן, ובגיבוי הבין לאומי להמשך המלחמה. מצב צה״ל ומצב החברה הישראלית בשל התארכות המלחמה מוכרת היטב למקבלי ההחלטות בממשלה.
הבעיה הגדולה של מדינת ישראל היא שהמדינה סובלת ממחלה אוטואימונית שבה הממשלה תוקפת את המדינה. מעבר לכך שהממשלה לא רואה את מצב הצבא והחברה הישראלית שנים קדימה, היא אף פועלת לחבל באופן מופגן בחוסן הצבאי והחברתי של המדינה. העובדה כי היא פעלה להדיח את שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ״ל רא״ל במיל הרצי הלויואתמול הגיע התור של יו״ר ועדת החוץ והביטחון ח״כ יולי אדלשטיין.
הסיבה להדחות – ההתנגדות של כל אחד מהם לחוק ההשתמטות של עשרות אלפי חרדים משירות בצה״ל – חוק שאותו מובילה בכל הכוח הממשלה, כל זאת למרות שצה"ל זקוק בדחיפות לאלפי חיילים כדי לעמוד במשימות הביטחון בהווה ובעתיד. המצב כרגע הוא שהדשדוש הוא כל כך עמוק ולא ברור לפי שעה אם הפעם יותר כוח בדיר אל באלאח יביא ליצאה מהדשדוש, אם מסתכלים לנוכח העבר, הסיכוי לכך נמוך.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.