פוליטיקה
לאחר כניסת זמיר לתפקיד הרמטכ"ל: זינוק באמון הציבור בצה"ל
סקר מרץ 2025 של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS מצא כי 73 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה (במידה רבה או די רבה) בצה"ל, לעומת 66 אחוזים בחודש הקודם.
בחלוקה לפי מגזר, ל-84 אחוזים מהמדגם היהודי אמון גבוה בצה"ל, לעומת 30 אחוזים בלבד בקרב המדגם הערבי. הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל אייל זמיר, זוכה לעלייה של 15 אחוזים ברמת האמון ביחס לחודש פברואר, לפני כניסתו לתפקיד, כאשר 50 אחוזים מהמדגם מביעים בו אמון גבוה. כ-16.5 אחוזים עדיין אינם יודעים להשיב אודות רמת האמון שלהם ברמטכ"ל הנכנס.
גם דובר צה"ל זוכה לשיקום ברמת האמון – 60 אחוזים מהמדגם מביעים בו אמון גבוה, עליה של חמישה אחוזים ביחס לחודש החולף.
האמון בחיל האוויר עומד על 73 אחוזים. בקרב המדגם היהודי, האמון גבוה במיוחד, עם 83 אחוזים, בעוד שבקרב המדגם הערבי, האמון נמוך משמעותית, עם 35 אחוזים בלבד.
רוב הציבור מאמין כי דובר צה"ל הקודם, תא"ל דניאל הגרי, לא קודם בשל מתיחות עם הדרג הפוליטי – רוב של 59 אחוזים מאמין כי הרמטכ"ל הנכנס זמיר החליט לא לקדם את הגרי בעיקר בשל המתיחות בין הגרי לבין שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, לעומת 26 אחוזים המאמינים כי ההחלטה התקבלה בעיקר על בסיס שיקולים מקצועיים.
עוד מצא הסקר רמות אמון נמוכות מאוד ויציבות בממשלת ישראל, ראש הממשלה ושר הביטחון. רק 23 אחוזים מהציבור מעידים על אמון גבוה בממשלה (במידה רבה או די רבה). הציבור מביע אמון נמוך גם בנתניהו – 29 אחוזים בכלל המדגם (35 אחוזים בקרב יהודים ורק 3 אחוזים בקרב ערבים). מצב דומה נרשם גם ביחס לשר הביטחון כ"ץ – 25 אחוזים בקרב כלל המדגם; 30 אחוזים בקרב יהודים ו-6 אחוזים בקרב ערבים.
רוב של 58 אחוזים מכלל המדגם מביע אמון גבוה בשב"כ – בדומה לצה"ל, בחלוקה לפי מגזר, ל-65 אחוזים מיהודים אמון גבוה בשב"כ, לעומת 29 אחוזים שמביעים רמות אמון גבוהות בשב"כ בקרב המדגם הערבי.
רוב גדול מאמין כי פיטורי ראש השב"כ נבעו משיקולים אישיים – 64 אחוזים מכלל המדגם ענו שלדעתם נתניהו פיטר את ראש השב"כ רונן בר, בעיקר בשל שיקולים אישיים, לעומת 33 אחוזים הסבורים כי ההחלטה נבעה בעיקר משיקולים מקצועיים.
כוד עולה מהסקר כי ישנה עליה באמון ביועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה – 44 אחוזים מהמדגם מביעים בה אמון במידה רבה או די רבה (לעומת 39 אחוזים בינואר). בקרב המדגם היהודי, האמון עומד על 41 אחוזים, עליה קלה מ-39 אחוזים בינואר, ואילו בקרב הציבור הערבי חלה עלייה משמעותית, מ-42 אחוזים בינואר ל-57 אחוזים כעת.
הסקר נערך על ידי חברת iPanel בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל בין 20 ל-25 במרץ.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
