לאחר כניסת זמיר לתפקיד הרמטכ"ל: זינוק באמון הציבור בצה"ל

סקר מרץ 2025 של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS מצא כי 73 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה (במידה רבה או די רבה) בצה"ל, לעומת 66 אחוזים בחודש הקודם.

בחלוקה לפי מגזר, ל-84 אחוזים מהמדגם היהודי אמון גבוה בצה"ל, לעומת 30 אחוזים בלבד בקרב המדגם הערבי. הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל אייל זמיר, זוכה לעלייה של 15 אחוזים ברמת האמון ביחס לחודש פברואר, לפני כניסתו לתפקיד, כאשר 50 אחוזים מהמדגם מביעים בו אמון גבוה. כ-16.5 אחוזים עדיין אינם יודעים להשיב אודות רמת האמון שלהם ברמטכ"ל הנכנס.

גם דובר צה"ל זוכה לשיקום ברמת האמון – 60 אחוזים מהמדגם מביעים בו אמון גבוה, עליה של חמישה אחוזים ביחס לחודש החולף.

האמון בחיל האוויר עומד על 73 אחוזים. בקרב המדגם היהודי, האמון גבוה במיוחד, עם 83 אחוזים, בעוד שבקרב המדגם הערבי, האמון נמוך משמעותית, עם 35 אחוזים בלבד.

רוב הציבור מאמין כי דובר צה"ל הקודם, תא"ל דניאל הגרי, לא קודם בשל מתיחות עם הדרג הפוליטי – רוב של 59 אחוזים מאמין כי הרמטכ"ל הנכנס זמיר החליט לא לקדם את הגרי בעיקר בשל המתיחות בין הגרי לבין שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, לעומת 26 אחוזים המאמינים כי ההחלטה התקבלה בעיקר על בסיס שיקולים מקצועיים.

עוד מצא הסקר רמות אמון נמוכות מאוד ויציבות בממשלת ישראל, ראש הממשלה ושר הביטחון. רק 23 אחוזים מהציבור מעידים על אמון גבוה בממשלה (במידה רבה או די רבה). הציבור מביע אמון נמוך גם בנתניהו – 29 אחוזים בכלל המדגם (35 אחוזים בקרב יהודים ורק 3 אחוזים בקרב ערבים). מצב דומה נרשם גם ביחס לשר הביטחון כ"ץ – 25 אחוזים בקרב כלל המדגם; 30 אחוזים בקרב יהודים ו-6 אחוזים בקרב ערבים.

רוב של 58 אחוזים מכלל המדגם מביע אמון גבוה בשב"כ – בדומה לצה"ל, בחלוקה לפי מגזר, ל-65 אחוזים מיהודים אמון גבוה בשב"כ, לעומת 29 אחוזים שמביעים רמות אמון גבוהות בשב"כ בקרב המדגם הערבי.

רוב גדול מאמין כי פיטורי ראש השב"כ נבעו משיקולים אישיים – 64 אחוזים מכלל המדגם ענו שלדעתם נתניהו פיטר את ראש השב"כ רונן בר, בעיקר בשל שיקולים אישיים, לעומת 33 אחוזים הסבורים כי ההחלטה נבעה בעיקר משיקולים מקצועיים. 

כוד עולה מהסקר כי ישנה עליה באמון ביועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה –  44 אחוזים מהמדגם מביעים בה אמון במידה רבה או די רבה (לעומת 39 אחוזים בינואר). בקרב המדגם היהודי, האמון עומד על 41 אחוזים, עליה קלה מ-39 אחוזים בינואר, ואילו בקרב הציבור הערבי חלה עלייה משמעותית, מ-42 אחוזים בינואר ל-57 אחוזים כעת.

הסקר נערך על ידי חברת iPanel בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל בין 20 ל-25 במרץ.