אחרי כמעט שנתיים של מלחמה נראה כי צה״ל מתחיל ללכת לאיבוד: במשמעת, בפיקוד ושליטה בנורמות הערכיות ובנוהלי העבודה והלחימה. הרמטכ״ל, רא״ל אייל זמיר, חייב להאיר בזרקור רב עוצמה אל תוך צה״ל וליישר את השורות. הסיפור בפיקוד הצפון הוא חמור. פיקוד הצפון, כך נראה, על הגרסה האחרונה של דובר צה״ל לאירועי ההדחה, הפך ״לשכונה״.
מה זה אלוף שמדיח קצין בכיר תחתיו, והקצין חוזר לתפקידו? לטענת הצבא שלא בידיעת האלוף וממשיך להתנהל כאילו כלום. המפקדים של היחידה לא יודעים שמפקדם הודח. המפקדים בפיקוד לא יודעים שהקצין הודח. הוא ממשיך לחלק פקודות ולשלוח חיילים למערכה, ממשיך לפגוש כל יום את החיילת שהטריד אותה על פי החשד, ואף לחלק לה הנחיות ופקודות. אין בקרה, אין מנגנון פיקוח, כלום ושום דבר.
הרמטכ"ל אייל זמיר ואלוף אורי גורדין (צילום: דובר צה"ל)
מצטער אדוני הרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר, כך לא מתנהל צבא שרוצה לנצח באיראן, בתימן, בסוריה, בלבנון, באיו״ש וגם בעזה. את הקו מהשערוריה הערכית, המקצועית, הפיקודית בפיקוד צפון אפשר להעביר ולחבר בקו מקשר במה שקרה בזרוע היבשה ובפיקוד הדרום, אשר החליטו לפני שבועיים לשלוח למערכה בקו הראשון בתוך חאן יונס, לוחמי הנדסה הקרבית מגדוד 605 על נגמ״ש ״פומה״ ישן ממלחמת העולם השנייה.
כשמחבל מתקרב ומשליך מטען נפץ לתוך הצריח שאי אפשר לסגור בשל תחזוקה לקויה, התוצאה היא טראגית ובלתי נתפסת. שבעה לוחמים הרוגים, וזה ממשיך כאשר הרמטכ"ל ומפקדים בכירים מאשרים בליל ירח מלא לשלוח כוח של לוחמי גדוד ״נצח יהודה״ לתוך הקאסבה של בית חאנון, כאשר הכח חשוף בתצפית ובאש למחבלים מבלי שמישהו יחשוב לתכנן נכון יותר את ההתקפה, תוך שימוש בטקטיקות צבאיות בסיסיות כמו למשל איגוף, תחבולה וכו'.
נגמ"ש שנפגע בעזה (צילום: צילום מסך ערוץ 2)
עוד זה ממשיך כאשר מטעני חבלה שאמורים לפוצץ בנין מתפוצצים באופן יזום למרות שמפקד צוות בסיירת גולני נמצא מחוץ לנגמש הנמ״ר, כפי שקובעים נוהלי הבטיחות והבקרה. והתוצאה היא טראגית ובלתי נתפסת של עוד חלל. הרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר: צה״ל נלחם כבר שנתיים. הוא שחוק, הוא עייף, כלי המלחמה כבר זקוקים לשיפוץ וטיפול. הצבא נמצא כרגע במצב בעייתי. אין אופק לסיום המערכה. אין יעדים להמשך, וזה נראה כאילו צה״ל נמצא בתוכנית ״השרדות״. אלא שמי שמתמודד בתוכנית זה לא חמישים החטופים החיים והחללים, גם לא תושבי העוטף, גם לא הלוחמים והמפקדים, אלא ממשלת ישראל והקורלציה הפוליטית המרכיבה אותה.
תוכנית ההישרדות מביאה את צה״ל לשלם את מחיר המלחמה שלא נגמרת. צה״ל חייב לשקף לדרג המדיני את מצבו, יכולותיו, האתגרים הקרובים והארוכים יותר. אבל צה״ל חייב להילחם בנוהל ״השכונה״ שדבק בו. מה שקורה בפיקוד הצפון בשנתיים האחרונות הן תקלות קשות. החל מהעובדה כי עד היום, מאז האסון בו נפל לוחם גולני סמל גור קהתי בפעילות שערורייתית שבה הוכנס אזרח לאזור לחימה, צה״ל עבר על האירוע לסדר היום.
"גם הפעם איש לא ישלם את המחיר". בתמונה: סמל גור קהתי ז"ל (צילום: דובר צה"ל)
זה ממשיך בעובדה כי קצין, כל שכן בכיר, מרשה לעצמו על פי החשד להטריד מינית חיילת. וגם כשהוא מודח לאחר חקירה על ידי האלוף הוא ממשיך כאילו אין דין, אין דיין ואין אלוף מפקד פיקוד. השכונה אגב נמשכת יום יום גם באיו״ש כאשר פורעים יהודים נכנסים לכפרים ולאזורי חיכוך ויוצרים חיכוך אלים מול הפלסטינים. רק בשישי קיבלנו תזכורת על אירוע בו נהרגו שני פלסטינים בעימות עם מתנחלים בחבל בנימין.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".