הרמטכ"ל אייל זמיר – עד מתי? כנס לאירוע ותסיים עם ה"שכונה"

אחרי כמעט שנתיים של מלחמה נראה כי צה״ל מתחיל ללכת לאיבוד: במשמעת, בפיקוד ושליטה בנורמות הערכיות ובנוהלי העבודה והלחימה. 
הרמטכ״ל, רא״ל אייל זמיר, חייב להאיר בזרקור רב עוצמה אל תוך צה״ל וליישר את השורות. הסיפור בפיקוד הצפון הוא חמור. פיקוד הצפון, כך נראה, על הגרסה האחרונה של דובר צה״ל לאירועי ההדחה, הפך ״לשכונה״.

מה זה אלוף שמדיח קצין בכיר תחתיו, והקצין חוזר לתפקידו? לטענת הצבא שלא בידיעת האלוף וממשיך להתנהל כאילו כלום. המפקדים של היחידה לא יודעים שמפקדם הודח. המפקדים בפיקוד לא יודעים שהקצין הודח. הוא ממשיך לחלק פקודות ולשלוח חיילים למערכה, ממשיך לפגוש כל יום את החיילת שהטריד אותה על פי החשד, ואף לחלק לה הנחיות ופקודות. אין בקרה, אין מנגנון פיקוח, כלום ושום דבר. 

מצטער אדוני הרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר, כך לא מתנהל צבא שרוצה לנצח באיראן, בתימן, בסוריה, בלבנון, באיו״ש וגם בעזה. את הקו מהשערוריה הערכית, המקצועית, הפיקודית בפיקוד צפון אפשר להעביר ולחבר בקו מקשר במה שקרה בזרוע היבשה ובפיקוד הדרום, אשר החליטו לפני שבועיים לשלוח למערכה בקו הראשון בתוך חאן יונס, לוחמי הנדסה הקרבית מגדוד 605 על נגמ״ש ״פומה״ ישן ממלחמת העולם השנייה.

כשמחבל מתקרב ומשליך מטען נפץ לתוך הצריח שאי אפשר לסגור בשל תחזוקה לקויה, התוצאה היא טראגית ובלתי נתפסת. שבעה לוחמים הרוגים, וזה ממשיך כאשר הרמטכ"ל ומפקדים בכירים מאשרים בליל ירח מלא לשלוח כוח של לוחמי גדוד ״נצח יהודה״ לתוך הקאסבה של בית חאנון, כאשר הכח חשוף בתצפית ובאש למחבלים מבלי שמישהו יחשוב לתכנן נכון יותר את ההתקפה, תוך שימוש בטקטיקות צבאיות בסיסיות כמו למשל איגוף, תחבולה וכו'.

עוד זה ממשיך כאשר מטעני חבלה שאמורים לפוצץ בנין מתפוצצים באופן יזום למרות שמפקד צוות בסיירת גולני נמצא מחוץ לנגמש הנמ״ר, כפי שקובעים נוהלי הבטיחות והבקרה. והתוצאה היא טראגית ובלתי נתפסת של עוד חלל. הרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר: צה״ל נלחם כבר שנתיים. הוא שחוק, הוא עייף, כלי המלחמה כבר זקוקים לשיפוץ וטיפול. הצבא נמצא כרגע במצב בעייתי. אין אופק לסיום המערכה. אין יעדים להמשך, וזה נראה כאילו צה״ל נמצא בתוכנית ״השרדות״. אלא שמי שמתמודד בתוכנית זה לא חמישים החטופים החיים והחללים, גם לא תושבי העוטף, גם לא הלוחמים והמפקדים, אלא ממשלת ישראל והקורלציה הפוליטית המרכיבה אותה. 

תוכנית ההישרדות מביאה את צה״ל לשלם את מחיר המלחמה שלא נגמרת. צה״ל חייב לשקף לדרג המדיני את מצבו, יכולותיו, האתגרים הקרובים והארוכים יותר. אבל צה״ל חייב להילחם בנוהל ״השכונה״ שדבק בו. מה שקורה בפיקוד הצפון בשנתיים האחרונות הן תקלות קשות. החל מהעובדה כי עד היום, מאז האסון בו נפל לוחם גולני סמל גור קהתי בפעילות שערורייתית שבה הוכנס אזרח לאזור לחימה, צה״ל עבר על האירוע לסדר היום.

זה ממשיך בעובדה כי קצין, כל שכן בכיר, מרשה לעצמו על פי החשד להטריד מינית חיילת. וגם כשהוא מודח לאחר חקירה על ידי האלוף הוא ממשיך כאילו אין דין, אין דיין ואין אלוף מפקד פיקוד. השכונה אגב נמשכת יום יום גם באיו״ש כאשר פורעים יהודים נכנסים לכפרים ולאזורי חיכוך ויוצרים חיכוך אלים מול הפלסטינים. רק בשישי קיבלנו תזכורת על אירוע בו נהרגו שני פלסטינים בעימות עם מתנחלים בחבל בנימין.