ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, הודיע כי החליט בשבוע שעבר לקרוא לרחוב בעיר על שם פיקוד העורף כהוקרה על פעילותו בזירות הנפילה בעיר. בישיבת מועצת העיר הקרובה, צפוי שאמה הכהן להעלות להצבעה את ההצעה, וזאת כ"אות הוקרה והערכה עמוקה על פועלם, מסירותם ונחישותם הבלתי מתפשרת בשמירה על ביטחון תושבי רמת-גן בפרט ואזרחי ישראל בכלל".
המחווה המיוחדת הזו משקפת את ההכרה הגוברת בתפקידם החיוני של לוחמי פיקוד העורף. ההוקרה הזו לא באה בתזמון מקרי, בעיריית רמת גן מציינים כי "ההצעה מוגשת לאור התפקוד המרשים של כוחות פיקוד העורף במהלך מבצע 'עם כלביא', שבמהלכו ספגה העיר שלוש פגיעות טילים ישירות.
הזירות היו מורכבות במיוחד וכללו פצועים, לכודים, הרס רב, ופעולות חילוץ מורכבות. אנשי פיקוד העורף פעלו במקום במהירות, במקצועיות, ובשיתוף פעולה הדוק עם כוחות החירום העירוניים, תוך גילוי אומץ לב, קור רוח ואנושיות יוצאת דופן".
כוחות פיקוד העורף בזירת הפגיעה בבת ים (צילום: אבשלום ששוני)
פעילות אינטנסיבית: יותר מ-170 מוקדים ו-25 זירות נפילה
מאז תחילת המבצע "עם כלביא" – שהסתיים עם כניסה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לאיראן, גויסו לפיקוד העורף כ-26,000 אנשי מילואים, בהם כ-50 גדודים ייעודיים של חילוץ וחי"ר קל. במהלך המבצע נפרסו פלוגות החילוץ וההצלה של פיקוד העורף ברחבי הארץ ברשויות המקומיות השונות, לנו במבני ציבור והיו בכוננות לפעולה, ככל שידרשו.
מהר מאוד התברר כי הם אכן נדרשים. כוחות אלה פעלו ביותר מ-170 מוקדים ברחבי הארץ ולקחו חלק בפעילות בעשרות זירות נפילה שונות. בכל מטח טילים, לרוב היו הכוחות פעילים בכמה זירות בו זמנית. זמן הגעתם הממוצע לזירת אירוע עמד על כ-15 דקות בלבד.
שיתוף פעולה חיוני: מפיקוד העורף ועד מד"א
כוחות פיקוד העורף פעלו בזירות נפילה ברחבי הארץ, כתף אל כתף עם ארגוני החירום והרשויות המקומיות. לוחמי ולוחמות פיקוד העורף עסקו בחילוץ לכודים ובטיפול בנפגעים, לצד ובשילוב גופים אחרים כמו משטרת ישראל, צה"ל, מד"א, כיבוי אש וגורמים אזרחיים נוספים שפעלו כל אחד בתחום אחריותו לנטרול זירות נפילה, טיפול בנפגעים ושיקום נזקים.
מלבד הלוחמים, לצורך ביצוע כלל המשימות, פיקוד העורף הפעיל מגוון רחב של אמצעים לוגיסטיים, הכוללים כ-120 כלי צמ"ה, כ-640 טנדרים בעלי יכולות גרירה, כ-430 משאיות, כ-20 מנופים וכ-70 אמבולנסים.
מפקד פיקוד העורף בזירת הנפילה בחולון (צילום: דובר צה"ל)
תחת לחץ כבד: הצלת יותר מ-1,000 פצועים
במהלך ימי הלחימה, הופגנה רמת מוכנות מרשימה של כלל זרועות הביטחון והעורף האזרחי. עשרות אלפי אנשי כוחות ביטחון, לצד מתנדבים, טיפלו ביותר מ-50 זירות נפילה — חילצו מעל ל-1,000 פצועים וסייעו בניהול האירועים תחת לחץ מבצעי כבד. מאות זירות נוספות טופלו בידי חבלני המשטרה, שאיתרו ופינו חלקי יירוט וטילים — תוך מניעת נזקים משניים והצלת חיים.
כך למשל, לפנות בוקר ב-16 לחודש דווח כי צוותי מד"א פינו עד כה לבתי החולים 74 פצועים, מתוכם אישה כבת 30 במצב קשה עם חבלת פנים, 5 פצועים במצב בינוני ו-68 במצב קל. ב-2 מתוך 4 זירות נמשכו פעילויות החילוץ והסריקה אחר נפגעים נוספים. על פי הדיווחים באותו בוקר, בזירה בפתח תקווה נרצחו 3 בני אדם. בזירה בחיפה דווח על 3 לכודים בתוך מרחב מוגן בסמוך לזירת נפילה שאבד עמם הקשר.
חטיבת החילוץ: לוחמות ולוחמים בחזית ההצלה
חטיבת החילוץ היא חטיבה מעורבת, ומשלבת לוחמות חילוץ לצד לוחמים בכל פלוגותיה. מרבית החיילים ביחידה הם חיילי סדיר. הם עוברים הכשרה ייעודית של חטיבת החילוץ, ולאחריה הם מתפקדים כמחלצים מצילי חיים באתרי הרס ואב"כ ובנוסף כלוחמים בצה"ל.
החטיבה מורכבת מארבעה גדודים: שחר (498), קדם (489), תבור (894) ורם (668). הגדודים תופסים קווי חי"ר באיו"ש, מצרים ובקעת הירדן ועורכים מארבים, מעצרים וסיורים בגזרה.
פיקוד העורף בבת ים, לאחר התקיפה האיראנית (צילום: דובר צה"ל)
ניסיון מוכח: מטורקיה ועד עזה
לגדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף יש ניסיון בזירות קשות. לפני כשנתיים, חילצו אזרחים מבניינים שקרסו ברעידת האדמה בטורקיה, ובמלחמה הנוכחית, חלקם כבר פעלו באירועים מורכבים ברצועת עזה.
מלחמת "חרבות ברזל" בראה אתגרים מבצעיים מורכבים בשדה המערכה. ההכרח של הצבא לתמרן באזורים הצפופים, מהעוינים ביותר בעולם, ברצועת עזה, לצד ולמול תשתיות טרור נרחבות ומסוכנות אשר החמאס בנה לעצמו בתת קרקע לאורך שנים, הביאה לפגיעות רבות בכוחותינו, חלקן קשות.
חילוץ הנפגעים מתוך מבנים וממרחבי התת-קרקע היה מורכב ודרש מיומנויות ייחודיות. אתגרים דומים נרשמו גם בצפון, במערכה מול חיזבאללה, גם שם הופעלו יחידות החילוץ של פיקוד העורף לצורך חילוץ לכודים מאזורי קרבות והרס.
המבצע "עם כלביא" הוכיח את חשיבותם הגדולה של לוחמי פיקוד העורף – הגיבורים הצנועים, שפועלים בשקט ובמסירות כדי להציל חיים, לא פעם תחת מתקפה, כשהטילים עוד שורקים באוויר. הכרת התודה של רמת-גן היא רק תחילתה של הוקרה ראויה לתרומתם הייחודית לביטחון המדינה.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".