דונלד טראמפ ויועציו הבכירים, ובראשם מזכיר המדינה לשעבר מייק פומפאו, התמודדו עם איומי התנקשות רצופים לאחר שעזב את תפקידו בשנת 2021, על פי ספר שיתפרסם בקרוב, "2024: כיצד טראמפ כבש מחדש את הבית הלבן והדמוקרטים איבדו את אמריקה".
איראן כמעט הצליחה להוציא לפועל קנוניית התנקשות במזכיר המדינה לשעבר מייק פומפאו במלון אירופי בשנת 2022, ומועמדו דאז, דונלד טראמפ, והקמפיין שלו קיבלו הודעה מגורמי מודיעין בספטמבר האחרון כי האויב האמריקאי הוותיק גייס מתנקשים שהיו פעילים באותה תקופה על אדמת אמריקה, על פי ספר שיתפרסם בקרוב על קמפיין הנשיאות ב-2024.
דונלד טראמפ בהופעה פומבית ראשונה לאחר ניסיון ההתנקשות (צילום: צילום מסך טוויטר)
איומים ביטחוניים על טראמפ ועוזריו שינו באופן דרמטי את הפרקטיקות ואת השקפת עולמם במהלך החקירה, על פי דיווח שהגיע לידי הוושינגטון פוסט מתוך "2024: כיצד טראמפ כבש מחדש את הבית הלבן והדמוקרטים איבדו את אמריקה", מאת ג'וש דוסי, טיילר פייג'ר ואייזק ארנסדורף. הספר צפוי להתפרסם בחודש הבא.
חלק ניכר מהשינויים נבעו משני ניסיונות ההתנקשות שטראמפ שרד בחודשים האחרונים של הקמפיין. אך נראה כי איומים מצד איראן בפרט הטילו במועמד ובעוזריו רמת פחד וחרדה שהשפיעה על חשיבתם מדי יום והובילה לשינויים משמעותיים בלוח הזמנים ובתנועותיו של טראמפ. הרשויות חקרו האם לאחד מהגברים בניסיונות ההתנקשות יש קשרים לאיראן, אך עד כה לא חשפו קשר.
הפרטים מוסיפים הקשר חדש להחלטת טראמפ בסוף השבוע האחרון לאשר משימת הפצצה להשמדת יכולותיה הגרעיניות של איראן, אם כי עדיין לא ידוע עד כמה אירועים אלה תרמו להחלטתו של טראמפ. האיומים המתוארים בספר לא הוגבלו לאיראן, והספר מסתיים בהשבעתו של טראמפ בינואר, כך שהוא אינו לוכד את האפשרות של איומים מתמשכים.
רוצחים איראנים ניסו להתנקש בפקידים אמריקאים לפחות שלוש פעמים בשלוש השנים שקדמו לבחירתו של טראמפ, כאשר קמפיין הבחירות שלו לנשיאות התגבר.
מייק פומפאו (צילום: רויטרס)
שניים מהניסיונות הללו דווחו בהרחבה, אך התקרית בה היה מעורב פומפאו בפריז לא נחשפה בעבר. הדיווח בספר לפיו גורמי מודיעין אמריקאים סיפרו לצוותו של טראמפ בספטמבר בשנה שעברה שאיראן גייסה צוותי חיסול שנותרו פעילים בתוך המדינה, מהווה דיווח ראשון גם הוא.
בשנת 2022, איראנים שמעו על המלון בפריז בו שהה פומפאו וניסו להתנקש בו. הוא נמלט בקושי, נכתב בספר, אך הוא אינו מספק פרטים נוספים. הדיווח בספר מבוסס על ראיונות עם מאות אנשים, כולל בכירים בקמפיין, בבית הלבן ובאכיפת החוק, כמו גם על רשימות, מיילים, ערכי לוח שנה והקלטות מהתקופה.
האיום על פומפאו מוסיף פרספקטיבה חדשה להחלטתו של טראמפ בינואר לבטל את ההגנה הביטחונית עבורו, עבור היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטוןועוזר בכיר נוסף שעמדו בפני איומים מצד איראן, כפי שדיווח הניו יורק טיימס באותה תקופה. הנשיא אמר, "כשיש לך הגנה, אתה לא יכול לקבל אותה למשך שארית חייך".
כשנשאלה ביום חמישי האם הנשיא שוקל להחזיר את ההגנה הביטחונית לפקידים לשעבר, כולל פומפאו, לאור המתיחות הגוברת עם איראן, אמרה דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, לכתבים: "זה לא נמצא בבחינה כרגע".
דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט (צילום: AP Photos/ Ben Curtisa)
דובר מטעם פומפאו סירב להגיב לכתבה זו. בספרו שפורסם בשנת 2023, "לעולם אל תתני סנטימטר", כתב פומפאו כי חבר במשמרות המהפכה האסלאמיים של איראן שהואשם בתכנון התנקשות בבולטון ביקש גם לשכור מתנקש חוזה כדי להרוג את פומפאו תמורת מיליון דולר. פומפאו כתב כי התוכנית אינה "חסרת מזל", וכי "תוקפים פוטנציאליים תקפו בתים ומשרדים" כחלק מהכנותיהם.
"איום זה הוא רק אחד מני רבים שמשפחתי ואני חווינו מאז שעזבנו את תפקידנו", כתב. "בעוד שיש להשמיט פרטים כאן, אמריקאים אחרים – כמה פקידי ממשל טראמפ לשעבר, כמה מנהיגים צבאיים אמריקאים בכירים וכמה אמריקאים מן השורה – נותרו ברשימת ההרג האיראנית. באופן מדאיג ביותר עבורנו ועבור משפחותינו, לקמפיינים של ההתנקשות באיראן אין תאריך תפוגה".
כזכור, טראמפ נקט עמדה תוקפנית כלפי איראן במהלך כהונתו הראשונה. הוא נסוג מהסכם עם מדינות מערביות אחרות, בו איראן התחייבה לבטל או לצמצם היבטים של תוכנית הגרעין שלה.
הוא הטיל מחדש סנקציות כלכליות. והוא הורה על מבצע צבאי שהרג את מפקד כוח קודס האיראני, קאסם סולימאני, מה שהוביל לניסיונות נקמה איראניים מרובים, החל מסדרת תקיפות טילים ולאחר מכן הסלימו למזימות התנקשות, כולל זו שכוונה נגד פומפאו.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".