על פי מקורות איראניים, בימים שקדמו להתערבות האמריקאית באיראן, החלה קבוצה של אנשי עסקים, דמויות פוליטיות וצבאיות וקרובי משפחה של אנשי דת בכירים לגבש תוכנית לניהול המדינה ללא המנהיג העליון עלי חמינאי– בין אם במקרה של מותו של המנהיג בן ה-86 ובין אם במקרה של דחיקתו הצידה.
על פי התוכנית, ועדת מנהיגות המורכבת מכמה בכירים תשתלט על ניהול המדינה ותנהל משא ומתן על עסקה עם ארצות הברית כדי לעצור את ההתקפות הישראליות. הנשיא לשעבר חסן רוחאני, שאינו מעורב בדיונים, נשקל לתפקיד מפתח בוועדת המנהיגות.
חלק מהפקידים הצבאיים המעורבים היו בקשר קבוע עם עמיתיהם ממדינה גדולה במפרץ, בחיפוש אחר תמיכה בשינוי מסלולה של איראן והרכב ההנהגה שלה.
חמינאי במפגש צמרת חיל האוויר האיראני (צילום: רויטרס)
"טהרן מלאה כעת בעלילות כאלה", אמר אחד המעורבים בשיחות. "הם גם מדברים עם אירופאים על עתידה של איראן. כולם יודעים שימיו של חמינאי ספורים. גם אם הוא יישאר בתפקידו, לא יהיה לו כוח ממשי".
לאחר ההפצצה האמריקאית במתקני הגרעין, אחד המקורות הביע אופטימיות: "אני חושב שהסיכויים שנצליח איכשהו לדחוק את חמינאי הצידה גדלו כעת. אבל כולנו מודאגים ולא בטוחים. זה יכול ללכת גם בדיוק בכיוון ההפוך".
מקור אחר היה פחות אופטימי לגבי תוכנית הקבוצה להבטיח שלום עם ארה"ב וישראל, אך הוסיף: "גם אם איראן תבחר בסופו של דבר בעמדה לוחמנית נגד ארצות הברית, ייתכן שיהיה צורך לדחוק את חמינאי הצידה".
האווירה בחוגים האיראניים המקורבים למשטר מפוצלת. בעוד שחלק רוצים לתבוע עסקה עם הנשיא טראמפ, גם אם זה אומר להיפטר מחמינאי, אחרים מאמינים שאיראן חייבת להילחם בחזרה.
מוסטפא נג'פי, מומחה המקורב למערכת הביטחון האיראנית, טען כי "איראן תגיב והמלחמה תתרחב", והוסיף כי למרות שבוע של תקיפות ישראליות קשות, יכולות הטילים והרחפנים של איראן עדיין ניכרות.
פעילי חיזבאללה (צילום: REUTERS/Mohammed Yassin)
עם זאת, האפשרויות של איראן מוגבלות. חיזבאללה בלבנון הוחלש מאוד במהלך המלחמה, ועיראק נמצאת בעיצומה של קמפיין בחירות לאומי, מה שהופך את המיליציות הפרו-איראניות שלה ללא סבירות לרצות להיתפס כגוררות את המדינה לסכסוך חדש.
מוג'טאבה דהגאני, מומחה בעל ידע מעמיק על מנהיגות איראן, העריך כי איראן עשויה להגיב במתקפה סמלית על בסיסים אמריקאים בעיראק, אך צעד כזה כנראה ירחיב את המלחמה ויסתיים בנפילתו של חמינאי, שכן סיעה יריבה תהיה מונעת אז לתפוס את המושכות ולחתור לשלום עם ארצות הברית.
המדינה ניצבת בפני בחירה קשה: להרחיב את המלחמה ולהסתכן בהתנגשות נוספת, או לבקש פשרה היסטורית עם ארה"ב שתגרום לוותר על עוינותה בת עשרות השנים. אליטות סביב חמינאי תוהות האם יצטרך להדיח אותו במרדף אחר אחד מהדרכים הללו.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".