אחד הסיפורים המרגשים שתפסו כותרות בשבוע האחרון היה סיפורו של הכלב צביקה, שחולץ לאחר שהיה לכוד במשך ארבעה ימים בין הריסות בניין שספג פגיעה בראשון לציון. “היינו בטוחים שצביקה איננו, כי מול ההרס הזה, אחרי שבמשך כמה ימים הוא לא נמצא, לא חשבנו שיש לו סיכוי”, מודה עדנה שבתאי־רביב, הבעלים של צביקה ב־14 השנים האחרונות. “צביקה הוא הנשמה של הבית שלנו, חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו, ומאוד דאגנו לו. הטיל נפל בחצר הבניין שלי, והקומה השנייה והשלישית, בצד השמאלי של הבניין, נפלו לקרקע. אנחנו היינו במקלט, וניצלנו. כל הבית נהרס לגמרי, על תכולתו. המקלט התת־קרקעי בבניין נשאר שלם”.

איך גיליתם שצביקה שרד?
“צלצלו אלינו מיחידת חילוץ והצלה והודיעו שמצאו אותו חי בין ההריסות. החזרה שלו אלינו חשובה להרמת המורל. הנכדה שלי, בת ה־3, מאוד אוהבת אותו וקשורה אליו, וזה רומם את רוחה בתוך הדיכאון הזה. צביקה שרד ללא מים וללא אוכל, זה מראה כמה הוא חזק. מיד אחרי שהוא אותר הוא נשלח ליומיים לבית חולים וטרינרי, והתברר שיש לו מחלה קטנה, אבל לא רצינית. עכשיו הוא איתנו, נח בחדר המלון ברחובות שאליו פונינו. הוא אוכל טוב, ואומנם הוא בטראומה, אבל לא רואים עליו כי הוא חזר לנבוח על כלבים זכרים אחרים. בלילה הוא ישן לידי על השמיכה שלו, וחוזר לשגרה. אני מודה על כך שאנחנו בחיים, וב’אנחנו’ אני מתכוונת גם לצביקה שלנו, כלב זקן, אבל צעיר ברוחו”.

מטחי הטילים האיראניים שנוחתים ללא הרף על העורף הישראלי, זורעים הרס רב וגובים, למרבה הצער, אבידות בגוף ובנפש. בזירות הנפילה השונות, במבנים שנפגעו ואף התמוטטו, כוחות ההצלה של פיקוד העורף, מד”א והמשטרה פועלים פעם אחר פעם לחילוץ תושבים לכודים, ולפעמים גם חבריהם הטובים ביותר – חיות המחמד שלהם.

כשבעלי חיים – כלבים, חתולים, ארנבים, תוכים, אוגרים ועוד – מחולצים מבין הריסות, לעיתים מדובר בדקות ספורות שמכריעות את גורלם. אחד הגורמים העיקריים למוות באירועי קריסה הוא חנק כתוצאה מאבק כבד שחוסם את דרכי הנשימה. המומחים מסבירים שהפעולה הראשונה והקריטית שיש לבצע היא לוודא שבעל החיים נושם: להסיר בזהירות את האבק הסמיך מפניו ולפתוח את פיו, תוך הקפדה שלא לפגוע בו.

טראומה מהפיצוץ
חלק חשוב בחילוץ בזירות הנפילות יש לאנשי יחידת האופנועים של מגן דוד אדום. נפתלי הלברשטט (23), חובש מתנדב ביחידה, חילץ בשבוע שעבר תוכי כחול, גדול ויפה, מתוך בית שנהרס כליל בחולון. “התפקיד שלנו הוא להציל כל מה שחי, בני אדם ובעלי חיים”, מבהיר הלברשטט.

“הוזעקתי לדירה בחולון, התחלתי עם הצוות בסריקות של הבניינים כדי לחלץ לכודים ופצועים, כמענה ראשוני עד להגעת כוחות פיקוד העורף. לאחר הסריקות האלה עשינו סריקות מתחת לבניינים ומצאנו, בעזרת כוחות המשטרה, תוכי ושני כלבים לכודים מתחת לאחד הבניינים. השוטרים חילצו את הכלבים ואני חילצתי את התוכי. העברתי אותו למשטרה, שהחזירה אותו לבעלים”.

בתמונה התוכי נראה רגוע יחסית בין ידיך.
“הוא היה בטראומה מהפיצוץ, נפגע חרדה. הוא נראה נורא. זה גם תוכי מאולף. אני חובב גדול של בעלי חיים, וגידלתי בבית הרבה תוכים מכל הסוגים, אז אני יודע איך לגשת אליהם. הצלת התוכי גרמה לי סיפוק גדול”.

"הייתי מהראשונים שהגיעו לזירה בנס ציונה עם עוד רוכבים מהיחידה שלנו", מספר שמואל מובשוביץ (21), חובש רפואת חירום מיחידת האופנועים של מד"א. "מהרגע הראשון היה ברור שמדובר בזירה קשה – הרס בבתים פרטיים, רכב שעלה באש. במיוחד נחרת לי בזיכרון המראה של בית שבו הגג קרס, ודיווחו לי שיש לכודים בפנים. מהר מאוד הגיעו כוחות הכיבוי לחלץ מהבית זוג, בני 63, שנלכדו במרתף. מיד הענקתי להם טיפול רפואי ראשוני, ואז ראיתי את הכלב שלהם, שהיה בתוך ההריסות. בלי לחשוב פעמיים, בשיתוף פעולה עם כוחות הכיבוי וההצלה, הצלחנו לחלץ את הכלב. הוא היה בטראומה, מבוהל ורועד. הוא נבח וייבב, ומרוב בהלה אפילו התחמק מהמגע של זוג הבעלים שלו. אבל לאט־לאט הוא נרגע. לקחתי את הכלב בזהירות על הידיים ובדקתי אותו. לא הבחנתי בפגיעות חיצוניות מיידיות, אבל לא לקחתי סיכון והעברתי אותו לצוותי מד"א בנקודת הכינוס. הם המשיכו את הטיפול ודאגו שהכלב יגיע לבדיקה וטרינרית עירונית. מבחינתנו, גם בעלי החיים הם משפחה. זה הכלב הראשון שחילצתי מפרוץ המבצע הזה. רק עשיתי את העבודה שלי".

החתול המתלטף
המידע המצוי בשבבים האלקטרוניים של חיות המחמד מוזן למערכות ההזדהות הלאומיות, דבר שמסייע לקציני מודיעין האוכלוסייה של פיקוד העורף לקשר בין הדיירים ובין בעלי החיים הרשומים ששהו במקום. ככל שקיימים פרטים רבים יותר, כפרטי הבעלים והווטרינר המטפל, קל יותר לזהות את החיה, להעניק לה טיפול מתאים, ולשבצה במערך הפינוי והחילוץ.

בדרך זו איתרה עינת שומר מרמת גן, שהבניין הסמוך לביתה נפגע מטיל, את בעליו של החתול שהגיע לידיה. "איך שיצאנו מהמקלט, מבולבלים מאוד, לתוך זירה מטורפת של נפילת הטיל, פתאום עמד מולי מחלץ בשם אלכס עם חתול מתוק ויפה, שפחד מאוד. הוא הגיש לי אותו והבטחתי לו לשמור עליו עד שיימצאו הבעלים", היא משחזרת. "החתול היה בהלם, בטראומה גדולה מכל האירוע, אבל עכשיו הוא במצב קצת יותר טוב. אני משתדלת לתת לו את מלוא תשומת הלב, דואגת לאוכל ולאהבה, אבל העניין הוא שיש לי בבית כלב, אז החתול קצת פוחד. הוא חתול ממש חמוד, שכל פעם נמרח עליי. מרגישים שהוא זקוק לליטוף אחרי כל מה שעבר".

איתרת את הבעלים שלו?
"כן, באמצעות השבב. זוג שבקושי מדבר עברית. הם עוד לא הגיעו לאסוף אותו כי הם במלון, וכנראה אסור לאכסן בו בעלי חיים. בינתיים אני שומרת עליו ומחכה שהם ימצאו את הזמן ואת היכולת לבוא. הרגעתי אותם שהוא בסדר ובידיים טובות".