על רקע האיומים מצד הנשיא דונלד טראמפ נגד איראן והדיווחים על עיבוי הכוחות האמריקנים באוקיאנוס ההודי, "מעריב" שוחח עם ד"ר שי הר-צבי, מומחה לארה"ב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, על המדיניות האמריקנית למול איראן.
לטענת הר-צבי, "היעד הראשון במעלה של הנשיא טראמפ מול איראן הוא למנוע ממנה להשיג נשק גרעיני, שכן יהיו לכך השלכות שליליות רחבות ועמוקות ביותר על היציבות במזרח התיכון ולמעשה במערכת הגלובאלית, על מצבה של ישראל וגם על הכלכלה העולמית".
מסביר כי "אם איראן תהיה גרעינית גם מדינות אחרות במזרח התיכון כסעודיה, מצרים ותורכיה יישאפו להשיג נשק גרעיני, ויתכן כי גם מדינות נוספות באסיה כיפן ודרום קוריאה יחתרו לכך. בכך טמונה סכנה למירוץ חימוש גרעיני עולמי. מעבר לכך, כמי שהמורשת מאוד חשובה עבורו, טראמפ לא ירצה להיזכר בדפי ההיסטוריה כמי שדווקא בתקופתו איראן הפכה למדינה גרעינית".
כור גרעיני באיראן (צילום: REUTERS/Stringer AP)
לדברי הר-צבי, "טראמפ מציג אסטרטגיה ברורה ולפיה כל האופציות על השולחן, כאשר הדרך הדיפלומטית היא המועדפת עליו באמצעות הסכם גרעין 2.0, שלגישתו יהיה טוב יותר מההסכם הקודם, אותו הוא נטש לפני כשבע שנים. בה-בעת, טראמפ בהתאם ל'אני מאמין' שלו כאיש עסקים, מחזיק בתפיסה, כי כדי להגיע לעסקה הטובה ביותר יש להפעיל לחצים ולגלות נכונות ממשית להשתמש בכל הכלים העומדים לרשות ארה"ב במטרה לדחוק את היריב, ובמקרה שלנו הנהגת איראן, לפינה ולהמחיש לה את מחיר ההפסד".
"בהתאם לכך יש לראות את החרפת הסנקציות הכלכליות ובעיקר את האיום בשוט הצבאי" מסביר". "עיבוי הכוחות הצבאיים, ובראשם הצבת מפציצים אסטרטגיים בבסיס הצבאי דייגו גרסיה במפרץ ההודי ושיגור נושאת מטוסים שניה למזה"ת, נועדו להנחיל את המסר, כי טראמפ מוכן גם לפעול צבאית".
"המכתב שטראמפ שיגר למנהיג איראן חמינאי, שכלל דרישה לחתום על הסכם חדש תוך חודשיים, ודבריו בסוף השבוע, כי אם לא יושג הסכם "דברים רעים" יקרו לאיראן, תוך שהוא שב ומבהיר כי הוא מעדיף להגיע להבנות עם איראן, משקפים הלכה למעשה את תפיסת עולמו – הסכם מעמדת כוח. איראן מצידה העבירה את תשובתה למכתב של טראמפ. תכני התשובה אינם ברורים, אולם עצם החזרת התשובה יש בה כדי להעיד על הנכונות של איראן לפתוח במשא ומתן. מכאן עולה, כי ניתן לאפיין את השלב הנוכחי כשלב הגישושים, בו כל צד מציג במכוון עמדות פתיחה נוקשות".
הר-צבי הוסיף, כי "יש לתת את הדעת גם לפרסום הגלוי של דו"ח הערכת האיום השנתית של קהילת המודיעין האמריקנית שפורסם לפני מספר ימים. בדו"ח נקבע כי איראן נמנעת מלפתח את תוכנית הגרעין הצבאית שהוקפאה בשנת 2003, אם כי ניכר כי בניגוד לעבר, קיים עיסוק פומבי בנושא באיראן וגובר הלחץ על המנהיג לחדש את הפרויקט".
איראנים שורפים את דגל ישראל ביום אל-קודס (צילום: רויטרס)
להערכת הר-צבי, "הקביעות בדו"ח מחזקות את ההערכה, כי איראן שואפת לבסס את מעמדה כמדינת סף גרעין צבאי, אך לפחות לעת עתה נזהרת מלהסתכן ולפרוץ קדימה, אם כי ממשיכה לצבור יכולות ובתרחיש של כישלון המו"מ עלולה להחליט על כך".
באשר למדיניות המומלצת לישראל, לדברי הר-צבי, "אין עוררין שאיראן מהווה את האיום האסטרטגי המשמעותי ביותר. השילוב בין משטר אידיאולוגי רצחני הקורא להכחדתה של ישראל לשאיפתו לפתח יכולות שיאפשרו לממש זאת, ממחיש היטב את האיום. נוכח זאת, ממשלת ישראל צריכה למקד את מירב התשומות והמשאבים להחלשת האיום האיראני, ומעל לכל להבטיח כי היא לא תוכל להשיג נשק גרעיני. לשם כך, נדרש לגבש אסטרטגיה אזורית כוללת".
לתפיסתו של הר-צבי, "ראשית הצירים חייבת להיות סיום המלחמה בעזה והחזרת כל 59 החטופים והחטופות. מעבר לחובה ההומניטארית והלאומית, הדבר יסלול את הדרך עבור ישראל להעמיק את הברית האסטרטגית עם מדינות ערב, שבמרכזה הסכם הנורמליזציה עם סעודיה, כנגד איראן ובעלי בריתה במרחב".
הרס ברצועת עזה (צילום: רויטרס)
"בכל מקרה, ישראל צריכה לפעול בשיתוף פעולה מלא עם הממשל האמריקני, ולהבטיח כי אם אכן נפתח משא ומתן בין ארה"ב לאיראן על הסכם גרעין חדש, תכני ההסכם יעמדו בדרישות הסף של ישראל וישללו מאיראן את היכולות להשיג נשק גרעיני, וירחיקו את אפשרות הפריצה להשגת גרעין צבאי לתקופה ממושכת".
הר-צבי הוסיף, כי "נוכח ההבנה שהאידיאולוגיה של המשטר לא תשתנה, ומימד הזמן משחק תפקיד שונה עבור איראן, מומלץ כי ישראל תגבש תוכנית לטווח הבינוני-ארוך לערעור היציבות הפנימית במדינה. זאת, תוך ניצול המצוקות הכלכליות והפנימיות המחריפות באיראן".
הר-צבי סיכם, כי "לישראל יש כיום הזדמנות היסטורית להחליש את איראן, שנמצאת באחת מנקודות החולשה המשמעותיות ביותר מזה שנים רבות כתוצאה מהפגיעה בחגורת האש שהקימה, תוצאות המתקפה הישראלית באוקטובר האחרון, החשש מממשל טראמפ והמצוקות מבית. החמצת ההזדמנות עלולה להיות בכיה לדורות".
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
חיסול אחראי הסיוע הלוגיסטי של כוח רדואן בארגון חיזבאללה בדרום לבנון| צילום: רשתות ערביות
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.