ביטחון
מנכ"ל הביטחוניסטים מתייחס לסיוע ההומניטרי והפסקת המלחמה
מעריב שוחח עם ירון בוסקילה, מנכ”ל תנועת "הביטחוניסטים", על הדיווחים לפיהם הנשיא דונלד טראמפ צפוי להכריז על הפסקת אש בעזה, ועל משמעות ההכרזה האפשרית מבחינתה של מדינת ישראל. בוסקילה מותח ביקורת חריפה על הרעיון שמדינה זרה תקבע את עתיד המלחמה בישראל, ומבהיר כי הפסקת אש – במידה ותתרחש – חייבת לבוא רק לאחר השגת היעדים הלאומיים.
"התפרסמה ידיעה לפיה הנשיא טראמפ צפוי להכריז על הפסקת אש ברצועת עזה. ראשית, אף מדינה לא יכולה להכריז הפסקת אש בשביל מדינות אחרות", פתח בוסקילה. "הסכסוך בינינו ובין הערבים ורצועת עזה בפרט הוא סכסוך שיכול להיפתר רק לאחר שנשמיד את החמאס ונחזיר את כל החטופים. אנחנו לא המדינה ה־51 של ארצות הברית, ולכן טראמפ יכול לדחוף להפסקת אש אך לא יכול להכריז על אחת".
לדבריו, הפסקת אש שאינה מלווה בהשגת שתי מטרות מרכזיות – שחרור החטופים וחיסול החמאס – תוביל להמשך הלחימה בעתיד: “כל הכרזה על הפסקת אש לפני השגת שני היעדים, שתי המטרות המרכזיות של החזרת החטופים והכרעת החמאס והתפרקותו מנשק לחלוטין, משמעותה המשך העימות עם חמאס בשנים הבאות. המשמעות היא שתושבי העוטף ומדינת ישראל ככלל יסבלו וימשיכו לסבול מירי רקטות ובלוני תבערה, איום פשיטה וחדירה".
בוסקילה מציע הבחנה בין הפסקת אש לבין הפסקת מלחמה, ומבהיר: "אפשר להכריז על הפסקת אש בתמורה לשחרור חטופים, אך לא על הפסקת המלחמה. המלחמה תהיה חייבת להימשך עד לשחרור כל החטופים והגעה למצב שהחמאס כבר לא קיים ברצועה – או דרך של השמדה או בדרך שלמה יציאה והתפרקות מנשק ברצועת עזה".
לסיום, מתייחס בוסקילה למהלכים הנוכחיים ברצועה שלדבריו תורמים ללחץ על חמאס: "אני סבור ששני המהלכים שקורים כרגע ברצועה – התמרון לצד הקמת מרחבים הומניטריים בהם מחולקת הספקה והסיוע ישירות לידי האוכלוסייה – הם שני הדברים שיביאו לשינוי משמעותי, לזירוז שיחרור החטופים והכרעת המלחמה".
הוא מדגיש את חשיבות הניתוק בין האוכלוסייה האזרחית לבין שלטון חמאס: "ניתוק בין האוכלוסייה לבין החמאס, שמשתמש למעשה במזון כמנוף לחץ על האוכלוסייה – וזה כפי שאנחנו נחשפים בייחוד בימים האחרונים, כשהחמאס מאיים על האוכלוסייה לא לקחת את אותה אספקה ולא להסתייע בישראל – כשהוא מבין את הראיות שיצאו באוכלוסייה. השינוי הזה הוא שינוי משמעותי שיחליש את החמאס באופן דרמטי.”
לסיום העריך בוסקילה כי "בימים הקרובים החמאס יבקש הפסקת אש בגלל אותו שינוי שקשור לסיוע ההומניטרי, כדי להימנע ממצב של יצירת תלות בין האוכלוסייה לבין ישראל והניתוק שלה מהחמאס. אז נגיע למצב של שחרור חטופים נוסף, ואם לא כולם – אנחנו נאלץ לחזור לאחר מכן שוב ללחימה, להמשיך שוב ולחלק את אותו סיוע ישירות לידי האוכלוסייה ולהמשיך למעשה בלחץ הזה עד להכרעה".
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
