מעריב שוחח עם ירון בוסקילה, מנכ”ל תנועת "הביטחוניסטים", על הדיווחים לפיהם הנשיא דונלד טראמפ צפוי להכריז על הפסקת אש בעזה, ועל משמעות ההכרזה האפשרית מבחינתה של מדינת ישראל. בוסקילה מותח ביקורת חריפה על הרעיון שמדינה זרה תקבע את עתיד המלחמה בישראל, ומבהיר כי הפסקת אש – במידה ותתרחש – חייבת לבוא רק לאחר השגת היעדים הלאומיים.
"התפרסמה ידיעה לפיה הנשיא טראמפ צפוי להכריז על הפסקת אש ברצועת עזה. ראשית, אף מדינה לא יכולה להכריז הפסקת אש בשביל מדינות אחרות", פתח בוסקילה. "הסכסוך בינינו ובין הערבים ורצועת עזה בפרט הוא סכסוך שיכול להיפתר רק לאחר שנשמיד את החמאס ונחזיר את כל החטופים. אנחנו לא המדינה ה־51 של ארצות הברית, ולכן טראמפ יכול לדחוף להפסקת אש אך לא יכול להכריז על אחת".
דונלד טראמפ בנאום בסעודיה (צילום: רויטרס)
לדבריו, הפסקת אש שאינה מלווה בהשגת שתי מטרות מרכזיות – שחרור החטופים וחיסול החמאס – תוביל להמשך הלחימה בעתיד: “כל הכרזה על הפסקת אש לפני השגת שני היעדים, שתי המטרות המרכזיות של החזרת החטופים והכרעת החמאס והתפרקותו מנשק לחלוטין, משמעותה המשך העימות עם חמאס בשנים הבאות. המשמעות היא שתושבי העוטף ומדינת ישראל ככלל יסבלו וימשיכו לסבול מירי רקטות ובלוני תבערה, איום פשיטה וחדירה".
בוסקילה מציע הבחנה בין הפסקת אש לבין הפסקת מלחמה, ומבהיר: "אפשר להכריז על הפסקת אש בתמורה לשחרור חטופים, אך לא על הפסקת המלחמה. המלחמה תהיה חייבת להימשך עד לשחרור כל החטופים והגעה למצב שהחמאס כבר לא קיים ברצועה – או דרך של השמדה או בדרך שלמה יציאה והתפרקות מנשק ברצועת עזה".
לסיום, מתייחס בוסקילה למהלכים הנוכחיים ברצועה שלדבריו תורמים ללחץ על חמאס: "אני סבור ששני המהלכים שקורים כרגע ברצועה – התמרון לצד הקמת מרחבים הומניטריים בהם מחולקת הספקה והסיוע ישירות לידי האוכלוסייה – הם שני הדברים שיביאו לשינוי משמעותי, לזירוז שיחרור החטופים והכרעת המלחמה".
הוא מדגיש את חשיבות הניתוק בין האוכלוסייה האזרחית לבין שלטון חמאס: "ניתוק בין האוכלוסייה לבין החמאס, שמשתמש למעשה במזון כמנוף לחץ על האוכלוסייה – וזה כפי שאנחנו נחשפים בייחוד בימים האחרונים, כשהחמאס מאיים על האוכלוסייה לא לקחת את אותה אספקה ולא להסתייע בישראל – כשהוא מבין את הראיות שיצאו באוכלוסייה. השינוי הזה הוא שינוי משמעותי שיחליש את החמאס באופן דרמטי.”
לסיום העריך בוסקילה כי "בימים הקרובים החמאס יבקש הפסקת אש בגלל אותו שינוי שקשור לסיוע ההומניטרי, כדי להימנע ממצב של יצירת תלות בין האוכלוסייה לבין ישראל והניתוק שלה מהחמאס. אז נגיע למצב של שחרור חטופים נוסף, ואם לא כולם – אנחנו נאלץ לחזור לאחר מכן שוב ללחימה, להמשיך שוב ולחלק את אותו סיוע ישירות לידי האוכלוסייה ולהמשיך למעשה בלחץ הזה עד להכרעה".
גורמי ביטחון אמרו כי מדובר בביקור עבודה. אולם האירועים האחרונים בצרפת עמדו במרכז הביקור של ראש השב"כ. הפגישות של זיני בפריז נערכו עם שורה של בכירים בביטחון הפנים של צרפת, ובהם בכירים ב-DGSI הצרפתי, העוסק בביטחון פנים ומהווה מקבילה לשב"כ, וגם ב-DGSE, "לה בורו", המקבילה הצרפתית למוסד.
מהומות בפריז, צרפת| צילום: רויטרס
למערכת הביטחון בישראל, ובה גם השב"כ, יש ניסיון רב בסיכול טרור ובאיסוף מודיעין בתוך אוכלוסייה אזרחית. לישראל יש ידע רב על תאי טרור אסלאמיים ברחבי העולם. בעבר ובהווה מתקיים שיתוף פעולה בין ארגוני הביטחון של ישראל לבין מדינות רבות באירופה. "שיתוף הפעולה בין ארגוני הביטחון מתקיים חרף משבר מדיני. ארגוני ביטחון יודעים לעבוד ביניהם ולשתף פעולה", אמר גורם ביטחוני.
בשב"כ סירבו כאמור להתייחס לדברים וציינו כי הם אינם מתייחסים ללוחות הזמנים של ראש השב"כ.
מבוכה ביחידת העילית: חייל המשרת בתפקיד מפקדה נעצר בחשד שגנב שלושה רובי M16 מבסיס השייטת בעתלית. הנשקים טרם אותרו, ומצ"ח ומשטרת ישראל פתחו בחקירה משותפת
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל