במסגרת ישיבות התחקיר של צה"ל על אירועי השבעה באוקטובר, שהחלו להיחשף, התקיימה לאחרונה שיחה עם לוחמים מהימ"מ ויחידת הגדעונים. הדברים שפורסמו עד כה מציגים תמונה מורכבת של עשרות רבות של זירות קרב, תגובה מהירה אך כאוטית, ומחיר דמים כבד – לצד תיאורים של גבורה יוצאת דופן והצלת חיי אדם.
לדברי גורמים שהשתתפו בתחקירים, מדובר היה באירוע שהתרחש בו־זמנית במאות זירות – כאשר ברוב המקרים הצליחו הכוחות להשיג שליטה, אך לא באופן מושלם. על אף ההישגים בשטח, ברור לגמרי שהמחיר היה קשה: בימ"מ לבדו נהרגו למעלה מ־58 לוחמים ביום הראשון ללחימה, ובסך הכול נהרגו יותר מ־70 לוחמים מכוחות הביטחון.
פעילות כוחות הימ"מ, אילוסטרציה (צילום: דוברות המשטרה)
אחד הלוחמים הבכירים מיחידת הגדעונים נפצע באורח חמור כבר ביום הראשון למלחמה. כיום הוא נמצא בשיקום מתקדם וצפוי לחזור ליחידה, כך לפי גורמים המעורים בפרטים.
הגדעונים והימ"מ היו מהראשונים שהגיבו להתקפה, והם עשו זאת תוך חתירה למגע כבר מהשעות הראשונות של הבוקר. בגופם הם עצרו את התפשטות מתקפת המחבלים לכיוון אשדוד, אשקלון ואפילו המרכז – תל אביב. הכוחות הראשוניים כללו לוחמים בודדים, שלתוכם הצטרפו עשרות לוחמים נוספים בהדרגה. הלוחמים ספגו פגיעות קשות – אך המשיכו להילחם ולהשתלט על זירות רבות, תוך כדי הצלת אזרחים רבים.
במהלך האירוע הראשון של יחידת הגדעונים, סיפר לוחם שנכח בזירה כי זיהה ירי לעבר שיחים שבהם שהו לוחמים. הוא ביקש לעצור את הירי, והודיע בקול רם שהוא חמוש, מוגן, ולוקח פיקוד. הוא נכנס פנימה והבין שקיבל תגובה בערבית. תחילה חשב שמדובר במחבלים, אך בהמשך התברר שמדובר בניצולים מהמסיבה בנובה, שנפגעו מירי של כוחותינו. הוא דאג לחלץ אותם ולהעבירם באמצעות לוחמים אחרים לחבירה עם כוחות מד"א באשקלון.
כוחות ההצלה מדווחים כי האירוע כולו התפתח כהפתעה מוחלטת. הלוחמים קיבלו את ההתרעה הראשונית סמוך לשעה 6:30 בבוקר, אך לא הבינו מיד שמדובר במתקפה רחבת היקף של מחבלים. ההתרשמות הראשונית הייתה שמדובר בחדירה מקומית, והם נשלחו ככוח סיוע לשיוט שגרתי ולהגברת מוכנות.
לוחמי ימ"מ בתחנת שדרות (צילום: דוברות מג"ב)
רק לאחר זמן קצר התקבלו הנחיות חדשות, שהבהירו כי מדובר בזירות פעולה חמורות המחייבות תגובה מיידית. הכוחות שינו כיוון, עברו להיערכות קרבית – והחלו להגיע לזירות השונות בזו אחר זו.
על פי גורמים בצה"ל, יועברו בהמשך ציטוטים ישירים מתוך תחקירי הכוחות – כולל עדויות מאירועים ספציפיים ומידע מדויק יותר על מה שהתרחש בזירות. מדובר בחומר שעשוי לשפוך אור נוסף על הרגעים הראשונים של יום הלחימה הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל.
גורמי ביטחון אמרו כי מדובר בביקור עבודה. אולם האירועים האחרונים בצרפת עמדו במרכז הביקור של ראש השב"כ. הפגישות של זיני בפריז נערכו עם שורה של בכירים בביטחון הפנים של צרפת, ובהם בכירים ב-DGSI הצרפתי, העוסק בביטחון פנים ומהווה מקבילה לשב"כ, וגם ב-DGSE, "לה בורו", המקבילה הצרפתית למוסד.
מהומות בפריז, צרפת| צילום: רויטרס
למערכת הביטחון בישראל, ובה גם השב"כ, יש ניסיון רב בסיכול טרור ובאיסוף מודיעין בתוך אוכלוסייה אזרחית. לישראל יש ידע רב על תאי טרור אסלאמיים ברחבי העולם. בעבר ובהווה מתקיים שיתוף פעולה בין ארגוני הביטחון של ישראל לבין מדינות רבות באירופה. "שיתוף הפעולה בין ארגוני הביטחון מתקיים חרף משבר מדיני. ארגוני ביטחון יודעים לעבוד ביניהם ולשתף פעולה", אמר גורם ביטחוני.
בשב"כ סירבו כאמור להתייחס לדברים וציינו כי הם אינם מתייחסים ללוחות הזמנים של ראש השב"כ.
מבוכה ביחידת העילית: חייל המשרת בתפקיד מפקדה נעצר בחשד שגנב שלושה רובי M16 מבסיס השייטת בעתלית. הנשקים טרם אותרו, ומצ"ח ומשטרת ישראל פתחו בחקירה משותפת
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל