ביטחון
כך בלמו לוחמי הימ"מ את חדירת המחבלים לתל אביב ב-7 באוקטובר
במסגרת ישיבות התחקיר של צה"ל על אירועי השבעה באוקטובר, שהחלו להיחשף, התקיימה לאחרונה שיחה עם לוחמים מהימ"מ ויחידת הגדעונים. הדברים שפורסמו עד כה מציגים תמונה מורכבת של עשרות רבות של זירות קרב, תגובה מהירה אך כאוטית, ומחיר דמים כבד – לצד תיאורים של גבורה יוצאת דופן והצלת חיי אדם.
לדברי גורמים שהשתתפו בתחקירים, מדובר היה באירוע שהתרחש בו־זמנית במאות זירות – כאשר ברוב המקרים הצליחו הכוחות להשיג שליטה, אך לא באופן מושלם. על אף ההישגים בשטח, ברור לגמרי שהמחיר היה קשה: בימ"מ לבדו נהרגו למעלה מ־58 לוחמים ביום הראשון ללחימה, ובסך הכול נהרגו יותר מ־70 לוחמים מכוחות הביטחון.
אחד הלוחמים הבכירים מיחידת הגדעונים נפצע באורח חמור כבר ביום הראשון למלחמה. כיום הוא נמצא בשיקום מתקדם וצפוי לחזור ליחידה, כך לפי גורמים המעורים בפרטים.
הגדעונים והימ"מ היו מהראשונים שהגיבו להתקפה, והם עשו זאת תוך חתירה למגע כבר מהשעות הראשונות של הבוקר. בגופם הם עצרו את התפשטות מתקפת המחבלים לכיוון אשדוד, אשקלון ואפילו המרכז – תל אביב. הכוחות הראשוניים כללו לוחמים בודדים, שלתוכם הצטרפו עשרות לוחמים נוספים בהדרגה. הלוחמים ספגו פגיעות קשות – אך המשיכו להילחם ולהשתלט על זירות רבות, תוך כדי הצלת אזרחים רבים.
לחימת הימ״מ והגדעונים במפלסים, ׳חץ שחור׳ וצומת שער הנגב (צילום :דוברות המשטרה)
במהלך האירוע הראשון של יחידת הגדעונים, סיפר לוחם שנכח בזירה כי זיהה ירי לעבר שיחים שבהם שהו לוחמים. הוא ביקש לעצור את הירי, והודיע בקול רם שהוא חמוש, מוגן, ולוקח פיקוד. הוא נכנס פנימה והבין שקיבל תגובה בערבית. תחילה חשב שמדובר במחבלים, אך בהמשך התברר שמדובר בניצולים מהמסיבה בנובה, שנפגעו מירי של כוחותינו. הוא דאג לחלץ אותם ולהעבירם באמצעות לוחמים אחרים לחבירה עם כוחות מד"א באשקלון.
כוחות ההצלה מדווחים כי האירוע כולו התפתח כהפתעה מוחלטת. הלוחמים קיבלו את ההתרעה הראשונית סמוך לשעה 6:30 בבוקר, אך לא הבינו מיד שמדובר במתקפה רחבת היקף של מחבלים. ההתרשמות הראשונית הייתה שמדובר בחדירה מקומית, והם נשלחו ככוח סיוע לשיוט שגרתי ולהגברת מוכנות.
רק לאחר זמן קצר התקבלו הנחיות חדשות, שהבהירו כי מדובר בזירות פעולה חמורות המחייבות תגובה מיידית. הכוחות שינו כיוון, עברו להיערכות קרבית – והחלו להגיע לזירות השונות בזו אחר זו.
על פי גורמים בצה"ל, יועברו בהמשך ציטוטים ישירים מתוך תחקירי הכוחות – כולל עדויות מאירועים ספציפיים ומידע מדויק יותר על מה שהתרחש בזירות. מדובר בחומר שעשוי לשפוך אור נוסף על הרגעים הראשונים של יום הלחימה הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
