העיתון הפרו-קטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" מספק היום (שלישי) דיווח מעניין על הדינאמיקה בין מצרים לבין קטאר וחמאס בסוגיית המשא ומתן לעסקה עם ישראל. לפי הדיווח, מצרים מנסה להימנע מגלישה לעימות רחב יותר ברצועה, כאשר לנגד עיניה היבטים ביטחוניים מורכבים, במיוחד ביחס למעבר רפיח.
גורם מצרי המעורה במו"מ אמר ל"אל-ערבי אל-ג'דיד": "חישובים מדויקים ומורכבים מאוד שולטים בקבלת ההחלטות של מצרים בנושא זה. יש כאלה שניגשים לנושא מנקודת מבט הומניטרית גרידא, תוך התעלמות מההיבטים הביטחוניים והפוליטיים הרחבים יותר".
המקור המצרי הדגיש בפני "אל-ערבי אל-ג'דיד" כי פתיחה חד-צדדית של מעבר רפיח בין רצועת עזה למצרים, במיוחד אם היא כוללת משאיות מצריות רשמיות, עלולה להיות בעלות השלכות חמורות. הוא הסביר כי "אם משאיות אלו יהיו נתונות לתקיפות ישראליות זה יהיה כמו הכרזת מלחמה. זה צעד שעלול להצית את האזור כולו".
המקור ציין כי מצרים ממשיכה להפעיל לחץ על גורמים בינלאומיים בניסיון לייצר תיאום עם השותפות האזוריות כדי לספק סיוע הומניטרי לרצועת עזה דרך נתיבים מוסכמים. עם זאת, הוא הביע את חוסר שביעות רצונה של קהיר מ"העמדות הבינלאומיות הכפולות". לפי אותו מקור, יש הקוראים למצרים להתמודד עם המצב, "בעוד שהם מסתפקים בהוצאת הצהרות תמיכה נטולות כל פעולה ממשית או התחייבויות מעשיות".
מעבר רפיח בצדו המצרי (צילום: עבד רחים כתיב, פלאש 90)
המו"מ בקהיר – והפגישה עם השב"כ המצרי
הדיווח ב"אל-ערבי אל-ג'דיד" ממשיך להדהד את הדיווחים הערבים מאתמול, לפיהם משלחת מו"מ ישראלית נמצאת כעת בשיחות בקהיר, זאת חרף הכחשות חוזרות מצד ישראל. לפי הדיווח, המו"מ נכנס לשלב קריטי, על רקע מאמצים אינטנסיביים של המתווכות, בעיקר קטאר, מצרים וארצות הברית, להביא את הצדדים לסכמה.
לפי הדיווח, המשלחת הישראלית הגיעה אתמול לקהיר לפגישות עם גורמים משירות המודיעין הכללי של מצרים וגוף ריבוני נוסף. מקורות "אל-ערבי אל-ג'דיד" מדווחים כי השיחות מתמקדות במספר נושאים, בראשם ביסוס הפסקת האש וההתנהלות במסגרתה, וכן הפעלת מעבר הגבול ברפיח ומנגנוני העברת הסיוע ההומניטרי שהצטבר בצפון סיני במצרים.
הדיווח מאשר את הדיווחים מאתמול לפיהם הטיוטה שנידונה כעת בשיחות, מתווה שנדחה על ידי ישראל בהודעות הרשמיות, כוללת הפסקת אש של 60 יום ונסיגת צה"ל מהאזורים החדשים שנכבשו ברצועת עזה, שחרור 10 חטופים חיים – חלקם בתחילת הפסקת האש וחלקם בהמשך, שחרור חללים חטופים שהם חיילים, הכנסת כל סוגי הסיוע ההומניטרי כולל דלק מהיום הראשון.
הדיווח מדגיש כי כחלק מהטיוטה המדוברת נידונה אפשרות של פתיחת מעבר רפיח כחלק ממנגנון תיאום תלת-צדדי בין מצרים וישראל, תחת פיקוח בינלאומי. זאת לצורך הכנסת ציוד לפינוי הריסות וחידוש כבישים כחלק ממאמצי שיקום רצועת עזה.
גורמי ביטחון אמרו כי מדובר בביקור עבודה. אולם האירועים האחרונים בצרפת עמדו במרכז הביקור של ראש השב"כ. הפגישות של זיני בפריז נערכו עם שורה של בכירים בביטחון הפנים של צרפת, ובהם בכירים ב-DGSI הצרפתי, העוסק בביטחון פנים ומהווה מקבילה לשב"כ, וגם ב-DGSE, "לה בורו", המקבילה הצרפתית למוסד.
מהומות בפריז, צרפת| צילום: רויטרס
למערכת הביטחון בישראל, ובה גם השב"כ, יש ניסיון רב בסיכול טרור ובאיסוף מודיעין בתוך אוכלוסייה אזרחית. לישראל יש ידע רב על תאי טרור אסלאמיים ברחבי העולם. בעבר ובהווה מתקיים שיתוף פעולה בין ארגוני הביטחון של ישראל לבין מדינות רבות באירופה. "שיתוף הפעולה בין ארגוני הביטחון מתקיים חרף משבר מדיני. ארגוני ביטחון יודעים לעבוד ביניהם ולשתף פעולה", אמר גורם ביטחוני.
בשב"כ סירבו כאמור להתייחס לדברים וציינו כי הם אינם מתייחסים ללוחות הזמנים של ראש השב"כ.
מבוכה ביחידת העילית: חייל המשרת בתפקיד מפקדה נעצר בחשד שגנב שלושה רובי M16 מבסיס השייטת בעתלית. הנשקים טרם אותרו, ומצ"ח ומשטרת ישראל פתחו בחקירה משותפת
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל