ביטחון
כך בנק אלקארצ’ אל-חסן הפך לכלי לשיקום חיזבאללה
טל בארי, ראש מחלקת המחקר במרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון בצפון, מפרסם ניתוח מקיף וחד משמעי המצביע על תפקידו המרכזי של בנק “אלקארצ’ אל-חסן” בשיקום יכולותיו של חיזבאללה לאחר התקיפות הישראליות, וקורא לישראל להפעיל לחץ ממוקד ומתמשך למניעת התעצמותו מחדש של הארגון השיעי הנתמך בידי איראן.
לדבריו של בארי, “דין אלקארצ’ אל-חסן כדין מאמץ השיקום הצבאי: ביצוע תקיפות מתמשכות נגדו”. הוא מזכיר כי ב-21 באוקטובר 2024 ביצע חיל האוויר הישראלי תקיפות ממוקדות נגד עשרות סניפים של בנק אלקארצ’ אל-חסן, בניסיון לשבש את הרשת הפיננסית של חיזבאללה. “תקיפות אלו היו חלק ממאמץ רחב יותר להחליש את יכולותיו הצבאיות של חיזבאללה ואת אחיזתו באוכלוסייה הלבנונית”, הוא מסביר.
אך נראה כי חיזבאללה לא רק שהתאושש, אלא אף העמיק את אחיזתו. “למרות קמפיין התקיפות לעיל, מרכזיותו של הבנק במסגרת פעולות חיזבאללה כיום היא ברורה: הבנק הוא גורם מאפשר לשיקום וההתעצמות המחודשים של חיזבאללה לאחר המלחמה”, כותב בארי.
הוא מציין כי בנק אלקארצ’ אל-חסן משמש כעמוד שדרה כלכלי לפעילות חיזבאללה, תוך שהוא מהווה “צינור פיננסי קריטי לשימור ‘מדינת חיזבאללה’, הממומנת על ידי איראן, הפוגעת במוסדות הרשמיים של לבנון ומעמיקה את המשבר הכלכלי במדינה”.
בארי מדגיש כי כעבור שבעה חודשים מהתקיפות הישראליות, ממשלת לבנון טרם מימשה את הפוטנציאל לפירוק הבנק, למרות תמיכה אמריקאית ברורה לכך. “בפועל המציאות הפוכה: חיזבאללה פעל לשיקומם הפיזי של הסניפים שהותקפו ונמצא בתהליך של פתיחתם מחדש”, הוא מציין.
הדוגמה הבולטת לכך, לדבריו, היא הסניף המרכזי בשכונת זקאק אל-בלאט בביירות – שכונה בעלת חשיבות סמלית עבור הציבור השיעי בעיר. “לאחר חודשים של עבודות שיקום אינטנסיביות, הופצו סרטונים המתעדים את שיפוץ הבניין כולו על ידי חיזבאללה. הסניף נפתח ב-19 במאי 2025”, הוא מציין.
מעבר לצורך האופרטיבי, מסביר בארי כי שיקום ופתיחה מחודשת של הסניפים הפכו ל-”כלי תודעתי משמעותי כלפי הבייס השיעי: המחשת עמידות, נחישות ויכולת שיקום מהירה למרות הפגיעה הישראלית. סממן של חזרה לשגרה, עצמאות כלכלית ותחושת ביטחון תפקודי – מסרים שמכוונים ישירות כלפי הבייס”. לדבריו, קמפיינים ברשתות החברתיות של חיזבאללה מנצלים את פתיחת הסניפים ליצירת תחושת הישג והתחדשות.
בארי מציין כי “בחירת תזמון פתיחת הסניף המרכזי בזקאק אל-בלאט באה גם לשרת את הקמפיין הפוליטי של חיזבאללה בהקשר הבחירות המוניציפליות. חיזבאללה ראה בבחירות אלה מבחן כוח פוליטי משמעותי לשמירת כוחו”.
הוא מזהיר מהניסיון להלבין את פעילות הבנק: “אסור לאפשר לממשלת לבנון להעניק מחסה לבנק קארצ’ אל-חסן או למוסדות דומים בטענה כי הם משרתים צרכים אזרחיים. נראה כי נכון לכתיבת שורות אלה, מדינת לבנון אינה יכולה (ואולי גם אינה רוצה) לטפל בסוגיה הזו”.
עוד מוסיף בארי: “רק לאחרונה פורסם, כי בעקבות לחץ אמריקאי כבד, העבירה מדינת לבנון (בזהירות רבה יש לומר) מסרים לחיזבאללה בדבר בחינת סגירתו של בנק אלקארצ’ אל-חסן. ברם, נראה כי תגובת ואזהרת חיזבאללה, כי פעולה כזו יכולה לגרום ל’פיצוץ’, הבהירה בשלב זה לממשל הלבנוני את מגבלת היכולת והרצון שלו”.
לדבריו, “לא ניתן להיות סבלניים לפעילותו של בנק אלקארצ’ אל-חסן. חיסולו המלא של הבנק דורש לחץ מתמשך. כפי שזה נראה כיום, הלחץ האמריקאי הכבד על ממשלת לבנון לא מספיק”.
המסקנה הברורה של בארי: “צריך שיתווסף לחץ מתמשך מצד ישראל, אשר יבוא לידי ביטוי בתקיפות חוזרות ונשנות (מכל הסוגים) על סניפי הבנק כחלק מהמאמץ למנוע את שיקום חיזבאללה, כפי שמתבצעות תקיפות חוזרות ונשנות נגד פעילים, אתרים ופעילות הקשורים לשיקום הצבאי של חיזבאללה”.
הוא מסכם: “חיזבאללה נחוש להשתקם ולהתעצם מחדש הן אזרחית והן צבאית. יש לו גיבוי איראני לכך. בנק אלקארצ’ אל-חסן הוא עוגן מאפשר מרכזי בשיקום הזה. ריכוז מאמץ צבאי מתמשך מצד ישראל על סניפי הבנק יעזור למדינת לבנון לעזור לעצמה וידחוף אותה לסגור את בנק אלקארצ’ אל-חסן ומוסדות דומים לו”.
בסיום הניתוח, מדגיש בארי כי “במסגרת הקמפיין של חיזבאללה לשמר את התמיכה הפנימית בכלל ולהדהד את פתיחתם של סניפי בנק אלקארצ’ אל-חסן בפרט, פורסמו ברשתות החברתיות מסרים רגשיים ועממיים שמאדירים את תרומתו של חיזבאללה – כלכלית, רפואית וביטחונית – תוך השוואה לגופים הלבנוניים ‘הכושלים’”.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
