טל בארי, ראש מחלקת המחקר במרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון בצפון, מפרסם ניתוח מקיף וחד משמעי המצביע על תפקידו המרכזי של בנק “אלקארצ’ אל-חסן” בשיקום יכולותיו של חיזבאללה לאחר התקיפות הישראליות, וקורא לישראל להפעיל לחץ ממוקד ומתמשך למניעת התעצמותו מחדש של הארגון השיעי הנתמך בידי איראן.

לדבריו של בארי, “דין אלקארצ’ אל-חסן כדין מאמץ השיקום הצבאי: ביצוע תקיפות מתמשכות נגדו”. הוא מזכיר כי ב-21 באוקטובר 2024 ביצע חיל האוויר הישראלי תקיפות ממוקדות נגד עשרות סניפים של בנק אלקארצ’ אל-חסן, בניסיון לשבש את הרשת הפיננסית של חיזבאללה. “תקיפות אלו היו חלק ממאמץ רחב יותר להחליש את יכולותיו הצבאיות של חיזבאללה ואת אחיזתו באוכלוסייה הלבנונית”, הוא מסביר.

אך נראה כי חיזבאללה לא רק שהתאושש, אלא אף העמיק את אחיזתו. “למרות קמפיין התקיפות לעיל, מרכזיותו של הבנק במסגרת פעולות חיזבאללה כיום היא ברורה: הבנק הוא גורם מאפשר לשיקום וההתעצמות המחודשים של חיזבאללה לאחר המלחמה”, כותב בארי.

הוא מציין כי בנק אלקארצ’ אל-חסן משמש כעמוד שדרה כלכלי לפעילות חיזבאללה, תוך שהוא מהווה “צינור פיננסי קריטי לשימור ‘מדינת חיזבאללה’, הממומנת על ידי איראן, הפוגעת במוסדות הרשמיים של לבנון ומעמיקה את המשבר הכלכלי במדינה”.

בארי מדגיש כי כעבור שבעה חודשים מהתקיפות הישראליות, ממשלת לבנון טרם מימשה את הפוטנציאל לפירוק הבנק, למרות תמיכה אמריקאית ברורה לכך. “בפועל המציאות הפוכה: חיזבאללה פעל לשיקומם הפיזי של הסניפים שהותקפו ונמצא בתהליך של פתיחתם מחדש”, הוא מציין.

הדוגמה הבולטת לכך, לדבריו, היא הסניף המרכזי בשכונת זקאק אל-בלאט בביירות – שכונה בעלת חשיבות סמלית עבור הציבור השיעי בעיר. “לאחר חודשים של עבודות שיקום אינטנסיביות, הופצו סרטונים המתעדים את שיפוץ הבניין כולו על ידי חיזבאללה. הסניף נפתח ב-19 במאי 2025”, הוא מציין.

מעבר לצורך האופרטיבי, מסביר בארי כי שיקום ופתיחה מחודשת של הסניפים הפכו ל-”כלי תודעתי משמעותי כלפי הבייס השיעי: המחשת עמידות, נחישות ויכולת שיקום מהירה למרות הפגיעה הישראלית. סממן של חזרה לשגרה, עצמאות כלכלית ותחושת ביטחון תפקודי – מסרים שמכוונים ישירות כלפי הבייס”. לדבריו, קמפיינים ברשתות החברתיות של חיזבאללה מנצלים את פתיחת הסניפים ליצירת תחושת הישג והתחדשות.

בארי מציין כי “בחירת תזמון פתיחת הסניף המרכזי בזקאק אל-בלאט באה גם לשרת את הקמפיין הפוליטי של חיזבאללה בהקשר הבחירות המוניציפליות. חיזבאללה ראה בבחירות אלה מבחן כוח פוליטי משמעותי לשמירת כוחו”.

הוא מזהיר מהניסיון להלבין את פעילות הבנק: “אסור לאפשר לממשלת לבנון להעניק מחסה לבנק קארצ’ אל-חסן או למוסדות דומים בטענה כי הם משרתים צרכים אזרחיים. נראה כי נכון לכתיבת שורות אלה, מדינת לבנון אינה יכולה (ואולי גם אינה רוצה) לטפל בסוגיה הזו”.

עוד מוסיף בארי: “רק לאחרונה פורסם, כי בעקבות לחץ אמריקאי כבד, העבירה מדינת לבנון (בזהירות רבה יש לומר) מסרים לחיזבאללה בדבר בחינת סגירתו של בנק אלקארצ’ אל-חסן. ברם, נראה כי תגובת ואזהרת חיזבאללה, כי פעולה כזו יכולה לגרום ל’פיצוץ’, הבהירה בשלב זה לממשל הלבנוני את מגבלת היכולת והרצון שלו”.

לדבריו, “לא ניתן להיות סבלניים לפעילותו של בנק אלקארצ’ אל-חסן. חיסולו המלא של הבנק דורש לחץ מתמשך. כפי שזה נראה כיום, הלחץ האמריקאי הכבד על ממשלת לבנון לא מספיק”.

המסקנה הברורה של בארי: “צריך שיתווסף לחץ מתמשך מצד ישראל, אשר יבוא לידי ביטוי בתקיפות חוזרות ונשנות (מכל הסוגים) על סניפי הבנק כחלק מהמאמץ למנוע את שיקום חיזבאללה, כפי שמתבצעות תקיפות חוזרות ונשנות נגד פעילים, אתרים ופעילות הקשורים לשיקום הצבאי של חיזבאללה”.

הוא מסכם: “חיזבאללה נחוש להשתקם ולהתעצם מחדש הן אזרחית והן צבאית. יש לו גיבוי איראני לכך. בנק אלקארצ’ אל-חסן הוא עוגן מאפשר מרכזי בשיקום הזה. ריכוז מאמץ צבאי מתמשך מצד ישראל על סניפי הבנק יעזור למדינת לבנון לעזור לעצמה וידחוף אותה לסגור את בנק אלקארצ’ אל-חסן ומוסדות דומים לו”.

בסיום הניתוח, מדגיש בארי כי “במסגרת הקמפיין של חיזבאללה לשמר את התמיכה הפנימית בכלל ולהדהד את פתיחתם של סניפי בנק אלקארצ’ אל-חסן בפרט, פורסמו ברשתות החברתיות מסרים רגשיים ועממיים שמאדירים את תרומתו של חיזבאללה – כלכלית, רפואית וביטחונית – תוך השוואה לגופים הלבנוניים ‘הכושלים’”.