חדשות בעולם
בית המשפט הכריע: רוזנפלד יופנה לתסקיר מבחן לפני שחרור ממעצר בית
בית המשפט המחוזי בתל אביב מקיים היום (ראשון) דיון בבקשתו של נגד המילואים ארי רוזנפלד הנאשם בפרשת המסמכים המסווגים, לפיה יש לשחרר אותו ממעצר בית בשל התנהלותה של הפרקליטות בתיק.
"הגישו כתבו כתב אישום לא מבושל", האשים הסנגור של רוזנפלד, אורי קורב. "ראינו שענת קם שנתנה מסמכים כדי לנגח את מדינת ישראל ולא כדי לעזור לראש הממשלה, קיבלה שנתיים מאסר. מה יקבל ארי רוזנפלד שעקף ציר והגיע אל ראש הממשלה?".
הפרקליטות התנגדה לשחרורו של רוזנפלד ממאסר, וקורב תקף: "הפרקליטות לא מעבירה חומרי חקירה להגנה, כשאין לה תעודות חיסיון. האם זה נראה סביר לקבל החלטות על מעצר כשיש חומר רלוונטי שיכול לסייע להגנת הנאשם – והוא לא מועבר להגנה בניגוד לחוק".
"התחזית היא שהמשפט לא יתחיל עד סוף שנת המשפט", תקף קורב. "זאת הרהבת עוז. אי אפשר לעמוד ולומר שלא קרה כלום. זה סילוף מוחלט של הדברים. בפרקליטות אומרים חצי שנה מאז כתב האישום. ארי נמצא במעצר שבעה חודשים. עד ספטמבר לא תהיה הקראת כתב אישום".
השופט עלאא מסראווה כתב בהחלטתו: "מאז החלטת בית המשפט העליון חלפו כחודש וחצי. קשה להתייחס לתקופה זו כחלוף זמן ניכר. עם זאת, לגבי שינוי נסיבות – אני סבור שיש מידה של צדק בטענות ההגנה".
"טענת האפליה נטענה בעבר, כך גם לגבי הגשת כתב אישום בטרם התבשלו התנאים וכך גם בקשר לחקירה המתנהלת נגד אוריך ואיינהורן. אלא שחל שינוי מהותי בנסיבות, התפתחות פרשה חדשה (קטארגייט, א"ב). הפרשה המקבילה משליכה על עניינינו במספר היבטים", כתב השופט.
עוד נכתב: "ראשית באותה פרשה ישנם חומרי חקירה שניתן להניח שהם בהיקף נרחב שאין מחלוקת שהם קשורים לתיק שבפנינו מה שגורם לעיכוב נוסף ומשמעותי לעיכוב של המשפט בתיק זה. ההיבט השני הוא הפגיעה בהגנת הנאשם. חומרי החקירה צריכים להיות מועברים לנאשם מיד עם הגשת כתב האישום על פי חוק, למעט כאשר יש היעדר רלוונטיות או תעודת נסיון. לא ניתן להתעלם מהרלוונטיות של החומרים החדשים".
"המסקנה היא שאם תחילה סברנו שמדובר בתיק מורכב הרי שהתיק הפך למורכב באופן מיוחד וכמובן שהדבר משליך על אורך ההליך הצפוי של ההליך המשפטי. אינני יכול להתעלם משתי החלטות של בית המשפט העליון לגבי המבקש אשר הותירה את התנאים המגבילים על כנם", נכתב.
"באיזון אני סבור שיש ליתן משקל לצפי להימשכות ההליכים בהליך העיקרי", קבע השופט מסראווה ולאור כך קבע: "אני מפנה את המבקש לתסקיר מעצר שיבדוק את הקלת התנאים".
באופן חריג ביותר, לאחר הגשת כתב האישום באופן חפוז, החקירה המשיכה נגד יונתן אוריך, יועצו הקרוב ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו. המשמעות היא שכתב האישום בתיק הוגש בטרם גיבוש התשתית הראייתית כולה.
בנוסף לכך, הפרקליטות הבהירה כי חקירת פרשת קטארגייט וחקירת פרשת המסמכים המסווגים קשורות זו בזו, וכי חקירת קטארגייט מניבה חומרי חקירה הקשורים לפרשת המסמכים המסווגים. כתב האישום הוגש כבר בנובמבר, לפני למעלה מחצי שנה, אך המשפט כלל לא התחיל מכיוון שהפרקליטות אינה ערוכה לנהל משפט בתיק.
רק ב-15 ליולי יהיה דיון תזכורת, כך שלפני חודש ספטמבר – כמעט שנה לאחר הגשת כתב האישום – לא יתחילו הדיונים במשפט. בתוך הברדק הזה, הנאשמים נמצאים במעצר בית. בשל המצב החריג, בית המשפט החליט לשלוח את דוברו של נתניהו, אלי פלדשטיין, לתסקיר לפני שחרור ממעצר בית והוריד ממנו את האיזוק האלקטרוני.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
