פוליטיקה
המדינה הערבית שעשויה להיות המעצמה הבאה – ואין לה צבא
בשעה שמדינות האזור משקיעות מיליארדים בבניית צבאות, קטאר מציעה מודל אחר – מסוכן יותר, מתוחכם יותר, וקשה לבלימה באמצעים קונבנציונליים. הנדבך המרכזי באסטרטגיה הקטארית הוא ההבנה שהיא לעולם לא תוכל להגן על עצמה בכוח. אין לה יתרון מספרי, אין לה עומק אסטרטגי, ואין לה אפשרות לעמוד בפני מתקפה צבאית של אף אחת מהמעצמות האזוריות. אז אמנם קטאר משקיעה מיליארדים בבניית צבא מאובזר היטב, אבל דווקא בגלל המגבלות המבניות שלה, היא פיתחה שלוש שכבות הגנה, שלוש תעודות ביטוח אסטרטגיות שמעניקות לה עוצמה מרחיקת לכת מבלי לירות כדור אחד.
הטבעת העולמית – הברית עם המעצמות. קטאר בונה תלות הדדית עם שחקנים חזקים ממנה, ובראשם ארצות הברית. היא ממצבת את עצמה כמתווכת שעושה את העבודה המלוכלכת שאחרים לא רוצים לבצע. היא תיווכה בין ארה"ב לטליבאן, לחמאס, לאיראן, לוונצואלה והרשימה עוד ארוכה. על כך ארה"ב העניקה לה את המעמד היוקרתי של "בעלת ברית עיקרית שאינה חברה בנאט"ו" בשנת 2022. ביקורו של טראמפ בדוחה רק חיזק את הקשר עם עסקאות אסטרטגיות שהפכו את התלות ההדדית לעובדה מוגמרת. וכשהאיש החזק בכיתה עומד לצדך, איש לא ימהר לפגוע בך.
מלבד ארה"ב, קטאר מייצרת קשרי תלות כלכליים רחבים עם מדינות חזקות נוספות בזכות היותה היצואנית השלישית בגודלה בעולם של גז מונזל, אחרי רוסיה ואיראן, ולכן אין לה כמעט תחרות בעולם המערבי. את הסכמי ייצוא הגז שלה היא מורחת על פני 30 שנה בשביל לייצר תלות ארוכת טווח, ואת והשותפות שלה היא בוחרת בקפידה, ובהן מדינות אסטרטגיות עבורה כמו סין, גרמניה, צרפת, הולנד, איטליה ואחרות. הנחיצות שלה בעולם האנרגיה הפכה להיות המגן הטוב ביותר שלה,
הטבעת האזורית – חיבוק האיומים. לצד האיום האיראני, אחד האיומים הגדולים על בתי המלוכה הערביים במפרץ הערביות הוא האסלאם הפונדמטליסטי, אך במקום להתנכר או להתעמת מול האיומים – קטאר בוחרת להחזיק קרוב את מוקדי הסיכון. זו לא טעות – זו מדיניות. קטאר מבינה שאין לה מענה צבאי ממשי מולם ולכן היא קונה את הקרבה שלהן בכסף בקרבה וביכולת לנטר את פעילותם, לוודא שלא יופנו נגדה ביום מן הימים. העיקרון פשוט: כשאתה קטן, עדיף שתהיה שימושי לאויב שלך.
הטבעת הציבורית – שליטה על הנרטיב. עוצמה לא נמדדת רק ברובים אלא ברעיונות, וקטאר פיתחה פלטפורמות רבות-עוצמה לשליטה בשיח ובסדר היום הציבורי. חוץ מאל-ג'זירה, היא בנתה לעצמה פלטפורמות פופולריות ופרובוקטיביות שפונות לקהל הערבי. במערב היא משקיעה, כידוע, בדיפלומטיה ציבורית, במכוני מחקר, בקמפוסים אמריקאיים, בלוביסטים, בעמותות ובארגונים בינלאומיים. כל אלה מייצרים לה לא רק תדמית, אלא כוח ממשי. בזכותם יש לה יכולת לעורר כאוס, להצית מחאה, להסיט אש, לעורר שיח שנאה, להעלים ביקורת או לייצר דעת קהל אוהדת. במילים אחרות, היא לא רק מגיבה לסדר היום – היא מכתיבה אותו.
כאשר מסתכלים על המכלול, ברור כי קטאר היא מדינה מוגנת גם בלי צבא אפקטיבי. היא תוכל לאבד מעוצמתה וחסינותה רק אם אחת משלוש הטבעות תיסדק, וכרגע אין סימנים לכך. להיפך, קטאר פורחת בתוך כאוס ושואבת כוח מסכסוכים בהם היא יכולה לשמש כמתווכת.
הדיון הציבורי הרחב על ההתמודדות הישראלית מול קטאר חייב להביא בחשבון את מקורות העוצמה שלה ואת המגבלות הישראליות שמקשות לבודד אותה, לאיים עליה, או אפילו לבקר אותה בגלוי. על כן, ישראל חייבת לאמץ אסטרטגיה שמזהה את כל אחת מטבעות ההגנה הקטאריות ופועלת לתמרן בתוכן או לסדוק אותן.
ד"ר מורן זגה היא חוקרת מדינות המפרץ באוניברסיטת חיפה
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
