האלוף (מיל') יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי ועמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, שוחח היום (חמישי) עם ניסים משעל וגאולה אבן־סער ב-103fm על המלחמה בעזה, הסיכוי לשחרור החטופים ואפשרות ההכרעה מול חמאס.
עמידרור דיבר על דרישות חמאס במסגרת המגעים לעסקה: "חמאס, מה שהוא רוצה, זה שאם יש עסקת החזרת כל החטופים – אז צה"ל יוצא מרצועת עזה ולא חוזר אליה, בערבות של כל מדינות העולם. ולכן, אם מישהו חושב שזה מה שנכון לעשות, אז הוא צריך להיות הגון עד הסוף ולומר: צריך לוותר על הרצון – בעל החשיבות האסטרטגית העליונה – להשמיד את חמאס, לוותר על השמדת חמאס, להחזיר את החטופים, ולצפות שחמאס יעשה איזו טעות גדולה".
עוד נושא שעלה בשיחה הוא הביקורת המתגברת על משך הלחימה הארוך ברצועה: "זו סתם אמירה שאנחנו נלחמים שנה ושמונה חודשים, כי בשנה ושמונה חודשים האלה, לדעתי, משהו כמו שנה לא נלחמנו באמת בעזה. חיכינו בשביל להיכנס לרפיח כמה חודשים, לא נכנסנו עם כוחות מספיק גדולים, וכשעברנו להילחם בלבנון – הנמכנו את הלחימה בעזה לרמה כזאת שבה לא התקדמנו. בקיצור, אם מישהו יסתכל באמת לבדוק כמה זמן אנחנו נלחמים במלוא העוצמה בעזה, הוא יגיע למשהו שיותר דומה לחצי שנה".
הוא דיבר גם על היכולת של הצבא בשטח: "למדינת ישראל יש היום, להערכת הצבא, מספיק כוחות לכבוש את כל רצועת עזה. הכיבוש ממש יימשך סדר גודל של חודשיים-שלושה, ולאחר מכן ניקוי השטח – יימשך עוד תשעה חודשים. דרך אגב, ביהודה ושומרון זה לקח לנו ארבע שנים".
ואיך זה ישפיע על החטופים? על כך ענה: "תלוי מה יקרה בלחימה. בוודאי שזה מסכן את החטופים הרבה יותר מאשר אם היינו הולכים לעסקה ויוצאים לגמרי מעזה. צריך להיות ברור – זה עומד: סיכון החטופים בשיטה שבה אנחנו הולכים, לבין ויתור על היכולת לחסל את חמאס ולהבין שהוא ימשיך ויחמש את עצמו בהמשך הדרך".
New Day Will Rise בהפגנה למען החטופים בכיכר הבימה (צילום: יורם שפירר)
במהלך השיחה טען ניסים משעל: "צריך קודם כול לשחרר את החטופים ולהכריע את חמאס אחרי זה". על כך ענה עמידרור: "אין אחרי זה. אחרי זה חמאס ישלוט בעזה. אף אחד לא ייכנס כשחמאס כל כך חזק. אף אחד לא ישלוט בעזה. עזה לא תיבנה לעולם – כי לא ניתן לבנות אותה. כשחמאס ישלוט בעזה, אנחנו לא ניתן לבנות מחדש את עזה – כי זה יהיה מבחינתנו אסון. אנחנו נצטרך להתכונן ברצינות לשבעה באוקטובר. ואתה לא היית מוכן לחזור לגור בכפר עזה או בכל מקום אחר אם היית יודע שחמאס שולט בעזה. וזה מה שיהיה אם נלך עכשיו לעסקה. אסור לרמות את עצמנו".
הוא דיבר באופן ספציפי גם על מבצע 'מרכבות גדעון': "פעולה צבאית היא לא מתמטיקה, זה עסק מאוד מורכב. הצבא אומר שבדרך שבה הוא הולך, בסדר גודל של חודשיים-שלושה הוא ישלוט מבצעית בכל השטח, ואחרי זה הוא ייכנס לשלב ארוך של ניקוי. ביהודה ושומרון, אחרי המבצע ב-2002, לקח לנו ארבע שנים להוריד את הטרור ב-99 אחוז. בעזה, קנה המידה יהיה – מתי מישהו יהיה מוכן להיכנס לשטח. והמישהו הזה, מבחינתי, יכול להיות הרשות הפלסטינית, יכול להיות צירוף של הרשות הפלסטינית עם מדינה ערבית, זה יכול להיות כוח מערבי".
במהלך השיחה עמידרור התייחס גם לפיגוע בוושינגטון, שבו נורו למוות שני עובדי שגרירות ישראל בארה"ב: "יש תעמולה והסתה נגד ישראל בכל מקום – ויש אנשים שמסיקים מזה מסקנות מעשיות".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.