במערכת הביטחון אמורים לפתוח בתחקיר מקיף של כשל האבטחה והמודיעין בעקבות הפיגוע הרצחני לפנות בוקר (חמישי) בוושינגטון, בו נרצחו ירון לישינסקי ז"ל ושרה מילגרם ז"ל. מהתחקיר הראשוני והחקירה עולה כי המחבל הגיע למוזאון היהודי בו התקים האירוע שאורגן על ידי השגרירות הישראלית והקהילה היהודית. אירוע בו השתתפו נציגים רשמיים של השגרירות הישראלית בוושינגטון. לפי המסתמן הכשל של הפיגוע חוצה את שלושת גופי הביטחון הישראלים: המוסד, אגף האבטחה בשב״כ, וביטחון משרד החוץ.
ישראל נמצאת במלחמה ארוכה בשבע זירות לחימה. הנחת העבודה גם ללא התראה ממוקדת היא שיש שורה של גורמים עוינים שמבקשים לפגוע במטרות ישראליות בחו״ל. מהתארגנויות של חוליות טרור אירניות, של חיזבאללה ו/או ארגוני טרור פלסטינים מקומיים בכל מדינה באירופה או בארה״ב ומזרח אסיה. מי שאמון לבנית תמונת המודיעין הוא המוסד בראשותו של דדי ברנע. לפי המסתמן הבוקר המוסד נכשל בפעם השנייה השנה בבניית מודיעין מתריע.
דדי ברנע (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
הפעם הראשונה הייתה באמסטרדם בסיום המשחק של מכבי תל אביב בכדורגל ותקיפת מאות אוהדים על ידי כנופיות פרו פלסטינים. המוסד אומנם העביר התראה אבל היא לא הייתה שלמה ולא הצביע על היקף התוקפים. לפי שעה לא ברור אם המוסד סיפק התראה על זהות המפגע ועל תוכנית הפעולה שלו.
על פי גורמים בזרועות הביטחון האחרים לא הועברה התראה שכזאת לגבי המפגע. גם אם לא הועברה התראה הנחת העבודה המחמירה מחייבת את בטחון משרד החוץ שהוא גוף של משרד החוץ. אבל מונחה מקצועית על ידי השב״כ להיערך במעגלי אבטחה. היה על המשרד לנקוט בשורה של צעדים החל מבניית תיק אבטחה לאירוע בו משתתפים דיפלומטים ישראלים באירוע רשמי.
הפוגרום באמסטרדם (צילום: רשתות חברתיות)
מעגלי האבטחה היו אמורים להיות מחוץ למבנה וכן בשעריו. לזהות אדם מתצפת על האירוע וליצור איתו מגע אקטיבי על ידי מאבטחים או שוטרים מקומיים. מהחקירה עולה כי המחבל רצח את שני בני הזוג ביציאה מהמוזאון. ולאחר מכן הוא נכנס לתוך המבנה תוך שהוא מערים על המאבטחים. ורק לאחר הגעת השוטרים הוא הוציא את האקדח והסגיר עצמו לשוטרים תוך שהוא צועק ״חופש לפלסטין״. התחקירים בין הארגונים ידרשו לענות על שורה של שאלות קשות בהם חלוקת גזרות האחריות והחלוקה המשימות בין הארגונים.
חשוב לציין כי שגרירות בוושינגטון מאובטחת על ידי השב״כ. ואילו הפעילות מחוץ לשגרירות לטענת השב״כ היא באחריות משרד החוץ. שני הגופים מחזיקים בוושינגטון את מערך האבטחה הגדול ביותר שלהם מחוץ לישראל. השאלה מדוע מעגלי האבטחה לא זיהו את המחבל. מדוע המאבטחים לא חתרו למגע לאחר תחילת הירי. מדוע לא היתה תמונת מודיעין מלאה. מה מידת השיתוף בין הגורמים שאבטחו את האירוע עם המשטרה המקומית.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.