Connect with us

חדשות בעולם

מגן דוד מסוכן יותר מכאפיה: האנטישמיות בגרמניה בעלייה

Published

on



אבל, שאיש לא יתבלבל. בניגוד מוחלט לידידות העמוקה המופגנת במחוות ותחושת האחריות המוצהרת בנאומים בארמון הנשיאות, הרי שכדי לקיים את ביקורו של הרצוג בברלין, נאלצו הרשויות לגייס מאות שוטרים חמושים, חלקם במדים טקטיים, קסדות ונשקים ארוכים, לצד אנשי בטחון והשירותים החשאיים. כל הרחובות סביב מלונו נחסמו בגדרות, במחסומים איפשרו מעבר רק דרך אוהלי בידוק ייעודיים וחיפוש בתיקים ועל הגוף, תצפיות וצלפים הוצבו על הגגות, שריוניות חנו בצמתים ומסוק ריחף באוויר. בלובי המלון ששותק לשלושה ימים מפעילות רגילה – היו יותר סמויים מאורחים. טיסת "כנף ציון" של הרצוג הונחתה בלילה רחוק מהעין, בשדה התעופה הצבאי שונברג. יומיים אח"כ עזב עם פמלייתו לאותו שדה התעופה כשהעיר עוד נמה את שנתה. מפגש מאורגן לפרטיו של בני נוער ישראלים-גרמנים, שהוצג כרגע המרגש ביותר של הביקור, נאלץ להתקיים תחת מעגלי אבטחה כבדה, עם סינון קפדני של מוזמנים בלבד, ובלוקיישן שלא פורסם. מעין מעבדה אי-שם בחלל.

כל זאת מכיוון שלמרות הכול, העוינות לישראל, ישראלים ויהודים בגרמניה בכלל, וברחובות הבירה ברלין בפרט, נמצאת בשיא כל הזמנים מאז השואה. הכול, מחשש לאספסוף בחוץ שעלול לפרוץ את מעגלי האבטחה ולהתנקש בסמל המובהק של מדינת ישראל – נשיא המדינה. אני מזכיר לעצמי שכל האבטחה הזו נדרשת כדי שנשיא מדינת היהודים יוכל להיפגש עם נשיא גרמניה. איפה הלקח שנלמד, אם ישראלי אינו יכול להסתובב חופשי בברלין ולדבר עברית, ממש כמו שגרמני יכול להסתובב חופשי בתל אביב?

אלא שהמציאות בגרמניה, לא רק לתיירים ישראלים אלא גם לאזרחי גרמניה היהודים היא כזו שאין גן ילדים יהודי או בית ספר שיכולים להתנהל ללא אבטחה חמושה, הדוקה וקפדנית. כך גם כל מוסד יהודי כזה או אחר. התחושה הסובייקטיבית היא הקובעת. יהודים וישראלים שינו את התנהלותם. אנוסי ברלין מודל 2025. יהודי תהיה בבית, ברחוב היה ברלינאי.

אני זוכר את הביקור הראשון והמטלטל שלי בגרמניה, בשנות השמונים. את התחושות לצליל השפה. לשילוט. למחשבה מה היה כאן פעם. מי היה ומה עשה הסבא של זה שאני מדבר איתו. עם השנים נירמלתי. אפילו התאהבתי בסדר, בניקיון, בדיוק, בחריצות. כמה שנים אף עבדתי עבור חברה גרמנית. בניתי קשרים מקצועיים וחברויות אישיות.



Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות

דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs

Published

on

דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs

Continue Reading

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים