ברצועת עזה התנהלה מלחמת מודיעין סמויה בין ישראל לחמאס שנים לפני מתקפת "מבול אל-אקצא". מסתבר כי במסגרת ההכנות למתקפה, ארגון הטרור הפעיל סוכנים כפולים שהעבירו מידע מטעה לשב"כ, דבר שתרם מהותית לכישלון המודיעיני הישראלי, כך על פי תחקיר שכתב סא"ל יהונתן דחוח-הלוי, חוקר בכיר לענייני מזרח תיכון ואסלאם רדיקלי במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון.
לפי עדותו של ג'אסר ברגותי, בכיר בגדודי אל-קסאם, נקודת המפנה הייתה בשנת 2017 בעקבות חיסולו של מאזן פוקהא, פעיל בכיר בחמאס שהיה אחראי לפיגוע בצומת מירון בו נרצחו 9 ישראלים. תגובת חמאס הייתה מיידית – מבצע מעצרים רחב היקף שהוביל ללכידת 45 סוכנים שהופעלו על ידי המודיעין הישראלי.
ראש השב"כ רונן בר (צילום: אבשלום ששוני)
מחמוד מרדאווי, גם הוא בכיר בחמאס, הסביר בראיון כי מעצר הסוכנים הללו "שיתק את יכולת האויב להשיג מודיעין על תנועת הצעירים ביום של מתקפת המבול". אך החמאס לא הסתפק בסיכול יכולות האיסוף הישראליות. הארגון הפך חלק מהסוכנים שנתפסו לסוכנים כפולים, שמשימתם הייתה כפולה: חשיפת שיטות הפעולה של השב"כ והעברת מידע שגוי שיטה את הערכת המודיעין הישראלית.
יכולת זו של חמאס להפעיל סוכנים כפולים הומחשה כבר בין השנים 2016-2018, כשהארגון הפעיל מבצע מודיעיני בשם "אשליות" (סראב). במסגרת המבצע, הופעל סוכן כפול שהעביר למודיעין הישראלי מידע מטעה על רקטות החמאס, ואגב כך חשף את שמות קציני השב"כ האחראים על גזרת רצועת עזה.
ערוץ "אל-מיאדין" אף שידר ב-2019 תיעוד של שיחה בין הסוכן הכפול למפעילו הישראלי, שהופתע לגלות כי הולך שולל. מטרת הפרסום הייתה להמחיש לישראל כי בעימות עתידי תהיה לחמאס יכולת לסכל את תכניותיה ולפגוע ביכולותיה המודיעיניות.
ואכן, בבוקר ה-7 באוקטובר התממשה האזהרה. תחקירי צה"ל והשב"כ לאחר המחדל חושפים כי במהלך הלילה שלפני המתקפה התקבלו סימנים סותרים: לצד סימנים מעידים למתקפה, הגיעו גם "סימנים מרגיעים". בתחקיר צה"ל צוין במפורש כי התקבלו "סימנים חריגים של הארגון, לצד סימנים מרגיעים" וכן "אינדיקציות על פעילות של חמאס במרחב מסוים לצד סימנים מרגיעים כי מדובר בתרגיל".
החדירה בשבעה באוקטובר (צילום: רויטרס)
תחקיר השב"כ פתר את התעלומה באופן חלקי כשחשף כי ה"סימנים המרגיעים" כללו "דיווחי מקורות יומינט על שגרה בחמאס". במילים אחרות – סוכני המודיעין האנושיים שהפעיל השב"כ דיווחו על מצב שגרה ברצועה, בדיוק כפי שחמאס רצה שידווחו. למרות שהתקבלו סימנים חריגים, תחקיר השב"כ מודה כי "המידע שהצטבר נותח באופן שגוי". הדבר קרה בין היתר בגלל השוואה למקרה דומה מחגי תשרי 2022, שהסתיים ללא אירועים חריגים, ובהסתמך על "דיווחי מקורות יומינט על שגרה בחמאס".
תחקיר צה"ל חושף כשלים נוספים: "לא בוצע איסוף חזותי מול בורות השיגור של חמאס" ו"לא התקיימה העמקה מודיעינית למול מרחבי פשיטה אפשריים". יתרה מזאת, התחקיר מציין "היעדר הערכת מצב מודיעינית סדורה באף דרג מודיעיני". במילים אחרות, מערכת המודיעין הישראלית לא רק שהוטעתה על ידי סוכנים כפולים, אלא גם לא הפעילה את אמצעי האיסוף שהיו ברשותה כדי לאמת או להפריך את המידע שהתקבל.
חשיפת פעילות הסוכנים הכפולים של חמאס ערב ה-7 באוקטובר משקפת הצלחה מודיעינית לארגון הטרור והתרשלות מדאיגה מצד מערכת המודיעין הישראלית. האתגר העומד כעת בפני ישראל הוא לשקם את יכולות האיסוף המודיעיניות שלה ולפתח מנגנונים חדשים לזיהוי הונאה והטעיה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.