לאחר פרסום ההודעה הרשמית של חמאס אמש (ראשון), לפיה החייל עידן אלכסנדר – אזרח אמריקני ולוחם צה"ל – ישוחרר בתוך 48 שעות וללא תמורה, נשמעות הערכות רבות על המהלך החריג, המניע מאחוריו והשלכותיו האזוריות. מלשכת ראש הממשלה נמסר הבוקר כי "השחרור הצפוי של חייל צה"ל עידן אלכסנדר ללא תמורה יתאפשר בשל המדיניות התקיפה שהובלנו בגיבוי הנשיא טראמפ, ובזכות הלחץ הצבאי של חיילי צה"ל ברצועת עזה. ישראל לא התחייבה להפסקת אש כלשהי או לשחרור מחבלים, אלא רק למסדרון בטוח שיאפשר את שחרורו של עידן".
מעריב שוחח עם סגן אלוף במילואים עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון ובכיר לשעבר באמ"ן זרוע הים, כדי להבין את מה שמתרחש מאחורי הקלעים של הסכם השחרור, ואת המשמעויות הרחבות שלו בזירה הבינלאומית.
"‘תנו לטראמפ מתנה והוא ייתן לכם מתנה גדולה יותר’ – זה היה המסר העיקרי של המתווכות לחמאס טרם הסכמתו לשחרר את עידן אלכסנדר כ’מחווה’ לארה"ב ללא בקשת תמורה", אומר יגור. "זו גם התובנה העיקרית של כלל השחקנים במזרח התיכון בחלוף 100 ימים לכהונתו – איש עסקים ניתן לקנייה וזו השפה שיש לשוחח בה עימו".
לדבריו, מדינות רבות באזור כבר הפנימו את דפוס הפעולה החדש של הממשל האמריקני: "קטאר שנקטה בשיטה הזו בעשורים האחרונים כחלק מהניסיון לחדור למערב ולבסס את השפעתה, הפנימה זאת ואתמול הצהירה כי תעניק לנשיא ארה"ב מתנה בדמות מטוס אייר פורס 1 חדש בשווי של כ-400 מיליון דולר, ואילו ערב הסעודית הצהירה כבר לפני כחודשיים על השקעות עתק בשווי 600 מיליארד דולר בארה"ב. טורקיה עצמה מתחפשת לגורם אחראי שמוכן לסייע לארה"ב במאמציה ליציבות במזרח התיכון, והשבוע אף תארח את כנס שרי החוץ של נאט"ו באיסטנבול".
יגור דוחה את הפרשנויות בתקשורת על פערים מתרחבים בין ישראל לארה"ב: "אני לא בין אלו שסבורים שארה"ב נטשה את ישראל, ובניגוד לפרשנויות בתקשורת לא ‘שופך את התינוק עם המים’. להערכתי ישראל וארה"ב מתואמות בניסיון להשיג את מטרות המלחמה בדרך שונה מזו הצבאית בלבד".
דונלד טראמפ (צילום: REUTERS/Jonathan Ernst)
"ההתרחקות לכאורה ביניהן נובעת הן מרצונו של טראמפ להשיג הישגים השבוע מול מדינות ערב ואיראן מבלי שייראה שישראל עומדת מאחורי הדברים, והן מכך שטראמפ בגישתו הבדלנית מיצה את פרק המלחמות (גם בזירות נוספות) ומעוניין לדבר בשפת ההזדמנויות ולא רק בשפת האיומים", ציין.
המתח בתוך המחנה הרפובליקני גם הוא משמעותי לטענתו: "טראמפ עצמו נמצא כעת בליבו של מתח בין תומכיו הבדלנים (בהובלת סגן הנשיא ואנס ו-MAGA) לבין תומכיו האוונגליסטים ואנשי הריאל פוליטיק שהם מאוד פרו-ישראלים בגישתם". לדבריו, טראמפ מזהה בנתיב הכלכלי החדש (IMEC) את הציר המרכזי של הארכיטקטורה האזורית שהוא מבקש להוביל: "טראמפ מזהה בעיקר הזדמנות בדמות הנתיב הכלכלי החדש (IMEC) מהודו, בואכה אמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל כשער יציאה מרכזי לסחר מהמזרח עם אירופה – ומולו שני מוקשים עיקריים שיכולים לפגוע בה: איראן והנשק הגרעיני, ועזה".
בהקשר האיראני, יגור מציין: "אתמול הסתיים לאחר 3 שעות סבב השיחות החמישי בין ארה"ב לאיראן, סבב שהאיראנים הגדירו כ’קשה אך מועיל’ ושהשיחות הבאות יידונו בנושאים הטכניים (כלומר בתכלס) לאחר התייעצות של כל צד עם ראשי המדינות. דבריו של וויטקוף עצמו בסוף השבוע היו חדים מאוד – או הזדכות איראן על העשרת האורניום והרס פיזי של מתקני ההעשרה, או שהנושא יטופל ‘בדרך אחרת’ נעימה פחות".
בנוגע לעזה, חמאס נמצא בלחץ: "לאחר נטילת האחריות המתוכננת של ארה"ב על חלוקת הסיוע והמזון ברצועה, חמאס בלחץ גדול (!). זה לא רק הריגת המשת"פים המואצת ברצועה בשבוע האחרון וזה לא רק שחרור עידן אלכסנדר, אלא גם הודעה ששחרר אתמול לפיה הוא מוכן למו"מ מוגבר שיכלול גם ניהול של עזה בידי ועדה מקצועית עצמאית. ההסכמה הזו שלו אמנם לא חדשה והוא מנסה ככל יכולתו להימנע מלעסוק בפירוק נשקו, אבל אלו צעדים שמראים שמה שמניע אותו הוא הלחץ האזרחי והפיכתו למיותר – ופחות זה הצבאי. וברור שבמצב עניינים זה גם טראמפ מעדיף שלא לחזור ללחימה עצימה בטרם נוסה הנתיב הזה".
"אגב, בסקר הפלסטיני שפרסמתי אתמול (ושווה מאוד לעיין בתוצאותיו), 50% מהפלסטינים בעזה מוכנים להגליית בכירי חמאס ולהגירה שלהם מרצון מעזה. אלו מספרים גבוהים מאוד", אמר.
פלסטינים מפגינים נגד חמאס, בית להיא, מרץ 2025 (צילום: פלאש 90)
לסיום, יגור פורש שורת המלצות לישראל במציאות החדשה: "מה על ישראל לעשות: 1. לא לשבת בחיבוק ידיים. 2. לנסוע לביקור בהודו – שהיא הצד השני של הארכיטקטורה האזורית של טראמפ – ולהתחבק ולחבק ולהעביר מסר. 3. לדבר עם טראמפ בהזדמנויות ובמתנות – הכלכליות בעיקר, נכסיות – ליזום הקמת בסיס אמריקני מזרח תיכוני חדש בשטחה (אולי בסיס לצי), לקרוא לנכסים בשטחה על שם טראמפ, לשרטט את המודל הכלכלי של דרך המשי החדשה ועוד ועוד. 4. ליצור עם ארה"ב תוכנית מרשל לשיקום האזור. הובלה כלכלית משותפת כתנאי לשיקום (שבצידה רווחים כלכליים)".
עוד הוסיף: "5. להתחיל לדבר על סיום המלחמה בדרכים הצבאיות. בשלב הזה, כל עוד לא הוסר האיום, רק לדבר – אבל מעשית ליצור אופק מדיני. 6. לפעול גם מול האוונגליסטים בארה"ב בעיצוב הסדר האזורי החדש – בסוריה, בלבנון העלמת תופעת מחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון, ירדן ובאיו"ש. 7. להעלות מחדש לשיח ולכותרות את נושא הגליית חמאס ופירוקו מנשקו. 8. להאיץ מאוד (!!!) את חלוקת המזון בעזה ע"י מי שאינו חמאס ואת תוכנית ההגירה מרצון – זה מלחיץ מאוד את חמאס וצפוי להביא לשחרור חטופים הרבה יותר מהר ממה שאנו חושבים, כולל ויתורים נוספים עד כדי הגליית בכיריו מהרצועה".
"בכל מקרה, אם הצד השני יחשוב שיש אפשרות להכניס ולו סיכה בין ארה"ב לישראל כמו שהיה בעת ממשל ביידן, הסדר האזורי החדש יעוצב כשישראל מובלת ולא מובילה – ועלינו להיזהר מכך בכל דרך. התיאום והשיתוף בין ישראל לארה"ב הם אבן הראשה ליום שאחרי", סיכם.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.