ביטחון
אייל זמיר נגד בנימין נתניהו וסמוטריץ' – בזה הוא לא מוכן לוותר
הרמטכ״ל הנכנס רא״ל אייל זמיר השלים השבוע את 60 ימים הראשונים בתפקיד. לאחרונה הוא שיחרר שורה של התייחסויות באשר למהלכים הצבאיים: ״שנת 2025 תהיה שנת מלחמה במיקוד עזה, איראן ושימור ההישגים והעמקתם בשאר הזירות״, אמר הרמטכ״ל בימים האחרונים ושירטט כמה קווים לעתיד כאשר בחלק מדבריו, הוא מגדיר את סדר העדיפות של מטרות המלחמה, כאשר הן עומדות בסתירה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך טקס חידון התנ״ך העולמי.
״משימת העל של צה״ל הן השבת החטופים ומיטוט שלטון החמאס״ אמרו בצה״ל, ואף הרמטכ״ל נשמע במספר הזדמנויות מחדד את סדר העדיפות מבחינת צה״ל: ״המדיניות העליונה שמעסיקה את צה״ל היא חובתו המוסרית להשבת החטופים. המשימה השניה היא הכרעת החמאס. אנחנו פועלים לקידום שתי המשימות כשבראשן השבת החטופים״.
הרמטכ״ל העריך אתמול (חמישי) כי בקרוב הלחימה בעזה תעבור שלב: ״על אף הלחצים הצבאיים שמופעלים ארגון החמאס נשאר סרבן ולכן צה״ל מגביר את הלחימה ועתיד לגייס כוחות מילואים נוספים״ אמר.
נראה כי זמיר במסלול התנגשות נוסף עם חלק מהרכב הממשלה בנושא חוק הגיוס: ״בעקבות האתגרים הרבים צה״ל צריך לגדול. זהו צורך בטחוני. זהו צו השעה״. בצה״ל אומרים כי הוא נחוש לגייס אלפי חרדים לצה״ל בכל שנה.
בשבוע שעבר הותקף רא״ל אייל זמיר מילולית על ידי השר בצלאל סמוטריץ' סביב סוגית הלחימה בעזה וחלוקת הסיוע ההומניטרי. בצה״ל אומרים כי הרמטכ״ל אמר לאחר האירוע כי ״ לא הרגשתי מושפל מדבריו. מי שמדבר כך פוגע בעצמו יותר ממה שהוא פוגע בי. אני לא מתכוון להיגרר לשיח מסוג זה. הבהרתי ואני מבהיר אם יש מישהו אחר שיכול לעשות זאת יותר טוב וולקאם״.
בצה״ל אומרים כי הרמטכ״ל התייחס בפורמים שונים באשר לסיוע ההומניטרי שהערכה בצה״ל כי בתוך שבועיים שלושה תידרש ישראל להכניס סיוע הומניטארי לעזה. צה״ל כבר החל להכין מרחבים לוגיסטיים בתוך עזה לספק את הסיוע. בצה״ל מבהירים כי היקף הסיוע לא יעמוד על 650 משאיות ביום אלא בהיקפים קטנים.
הרמטכ״ל הבהיר לדרג המדיני את שלוש העקרונות שלו בענין הסיוע ההומניטרי: ״צה״ל יאפשר חלוקת סיוע באופן מיטבי. עם זאת לא יחולק סיוע על ידי חיילי צה״ל. לא נאפשר מצב של הרעבה של האוכלוסייה בעזה, ולא נאפשר לחמאס להשתלט על הסיוע״. הרמטכ״ל זמיר היה קצין צעיר בזמן האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 כאשר ראה את התנהלות ההמון העזתי מול חיילי צה״ל.
לכן הוא נחוש לא לוותר בסוגיה כי חיילי צה״ל לא הם שיחלקו את המזון. ״לא יהיו חיילים שיעמדו מול המון כדי לחלק לחם ומים. אני לא אסכן חיי חיילים מול המון עוין, זועם ורעב״, אמר הרמטכ״ל לאחרונה.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
