הרמטכ״ל הנכנס רא״ל אייל זמיר השלים השבוע את 60 ימים הראשונים בתפקיד. לאחרונה הוא שיחרר שורה של התייחסויות באשר למהלכים הצבאיים: ״שנת 2025 תהיה שנת מלחמה במיקוד עזה, איראן ושימור ההישגים והעמקתם בשאר הזירות״, אמר הרמטכ״ל בימים האחרונים ושירטט כמה קווים לעתיד כאשר בחלק מדבריו, הוא מגדיר את סדר העדיפות של מטרות המלחמה, כאשר הן עומדות בסתירה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהובמהלך טקס חידון התנ״ך העולמי.
״משימת העל של צה״ל הן השבת החטופים ומיטוט שלטון החמאס״ אמרו בצה״ל, ואף הרמטכ״ל נשמע במספר הזדמנויות מחדד את סדר העדיפות מבחינת צה״ל: ״המדיניות העליונה שמעסיקה את צה״ל היא חובתו המוסרית להשבת החטופים. המשימה השניה היא הכרעת החמאס. אנחנו פועלים לקידום שתי המשימות כשבראשן השבת החטופים״.
כוחות צה"ל בעזה (צילום: דובר צה"ל)
הרמטכ״ל העריך אתמול (חמישי) כי בקרוב הלחימה בעזה תעבור שלב: ״על אף הלחצים הצבאיים שמופעלים ארגון החמאס נשאר סרבן ולכן צה״ל מגביר את הלחימה ועתיד לגייס כוחות מילואים נוספים״ אמר.
נראה כי זמיר במסלול התנגשות נוסף עם חלק מהרכב הממשלה בנושא חוק הגיוס: ״בעקבות האתגרים הרבים צה״ל צריך לגדול. זהו צורך בטחוני. זהו צו השעה״. בצה״ל אומרים כי הוא נחוש לגייס אלפי חרדים לצה״ל בכל שנה.
בשבוע שעבר הותקף רא״ל אייל זמיר מילולית על ידי השר בצלאל סמוטריץ' סביב סוגית הלחימה בעזה וחלוקת הסיוע ההומניטרי. בצה״ל אומרים כי הרמטכ״ל אמר לאחר האירוע כי ״ לא הרגשתי מושפל מדבריו. מי שמדבר כך פוגע בעצמו יותר ממה שהוא פוגע בי. אני לא מתכוון להיגרר לשיח מסוג זה. הבהרתי ואני מבהיר אם יש מישהו אחר שיכול לעשות זאת יותר טוב וולקאם״.
בצה״ל אומרים כי הרמטכ״ל התייחס בפורמים שונים באשר לסיוע ההומניטרי שהערכה בצה״ל כי בתוך שבועיים שלושה תידרש ישראל להכניס סיוע הומניטארי לעזה. צה״ל כבר החל להכין מרחבים לוגיסטיים בתוך עזה לספק את הסיוע. בצה״ל מבהירים כי היקף הסיוע לא יעמוד על 650 משאיות ביום אלא בהיקפים קטנים.
סיוע הומניטרי עזה (צילום: רויטרס)
הרמטכ״ל הבהיר לדרג המדיני את שלוש העקרונות שלו בענין הסיוע ההומניטרי: ״צה״ל יאפשר חלוקת סיוע באופן מיטבי. עם זאת לא יחולק סיוע על ידי חיילי צה״ל. לא נאפשר מצב של הרעבה של האוכלוסייה בעזה, ולא נאפשר לחמאס להשתלט על הסיוע״. הרמטכ״ל זמיר היה קצין צעיר בזמן האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 כאשר ראה את התנהלות ההמון העזתי מול חיילי צה״ל.
לכן הוא נחוש לא לוותר בסוגיה כי חיילי צה״ל לא הם שיחלקו את המזון. ״לא יהיו חיילים שיעמדו מול המון כדי לחלק לחם ומים. אני לא אסכן חיי חיילים מול המון עוין, זועם ורעב״, אמר הרמטכ״ל לאחרונה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.