7 עצות שיעזרו לכם לזכור את מה שחשוב באמת

מה אנחנו זוכרים מליל הסדר לפני שנה ובכלל מתקופות החג בשנים הקודמות? באופן יחסי לכל מה שקלטנו אז לזיכרון, כנראה שמעט. את רוב מה שאנחנו קולטים מדי שנייה לזיכרון לטווח הקצר אנחנו לא שומרים בזיכרון לטווח הארוך. כך הזיכרון שלנו עובד. המוח מקבל החלטה אוטונומית לתעדף רק את מה שחשוב ולנפות את מה שלא. ובכל זאת, בהתייחס למידע החשוב שאותו כן נרצה לשמור, איך נוכל לזכור אותו טוב יותר ובמקביל לכך גם לאמן ולחזק את המוח?

כולנו יודעים שבתקופה הקרובה ובפרט בחג, אנחנו הולכים להיחשף לכמות גדולה מאוד של מידע, שאת רובו נשכח לאורך זמן. בהתייחס לכך, ניתן לומר שמצב ברירת המחדל של המוח בהתייחס לאופן שבו אנו קולטים ושומרים מידע הוא לא זיכרון אלא שיכחה. לצד זאת, המוח האנושי יודע לתעדף זיכרונות מסוימים, לייצב ולחזק אותם ולעיתים גם לשמור אותם לכל החיים.

אחת הדרכים להתמודד עם הנחת העבודה הזאת בצורה יעילה יותר ולשפר את יכולת השליטה והבקרה על זיכרונות שכן נרצה לשמור, היא ליישם ולשלב אסטרטגיות זיכרון ייעודיות כחלק מהפעילות השגרתית בחיי היומיום שמאופיינת גם באתגרי זיכרון שונים. המודעות לכך שהזיכרון האנושי הוא יכולת מנטלית שמהווה את הבסיס התפקודי לאופן שבו אנו משתמשים בידע ולכל ההחלטות והפעולות שלנו, לצד הרצון לשפר את תפקוד הזיכרון, עשויה לאפשר לנו הזדמנויות רבות לאמן אותו ולראות בפעילות היומית שלנו כמעין חדר כושר למוח המאפשר לנו לתרגל ולחזק את הזיכרון לאורך זמן.

בהקשר לכך, חג הפסח כמו גם חגים אחרים, משלב בתוכו אתגרי זיכרון מגוונים. שמות האורחים בשולחן הסדר והידע הקיים והחדש שיש לנו על כל אחד מהם, סדר הברכות, האוכל המגוון, שירי ההגדה, הסיפורים המשפחתיים, סמלי החג ותחושת החוויה החוזרת מדי שנה — כולם מעוגנים בזיכרון רשתות אסוציאטיביות מקושרות שמפעילות אחת את השנייה. ניתן לומר כי הידע השמור לנו בזיכרון משנים קודמות מאפשר לנו לגבש תפיסה עתידית וציפייה למה שיהיה לצד החוויות החדשות שנקלוט במסלולי זיכרון חדשים. מעבר לתחושת ההנאה והמנוחה בחג, נוכל אם נרצה לראות בו דרך לאמן ולחזק את הזיכרון.