למרות הפגיעה הקשה, חמאס ממשיך להחזיק בקלף האסטרטגי שלו – העיר התת קרקעית ברצועה. מקורות בארגון טענו השבוע בעיתון הלונדוני "א שרק אל-אווסט" כי חמאס עדיין מחזיק במספר מנהרות: חלקן הגנתיות, בחלקן הוא עושה שימוש כהכנה לפיגועים נגד כוחות צה"ל בתוך הרצועה, עוד מנהרות מוקצות לפיקוד ושליטה ובשאר המנהרות מוחזקים חטופים.
זאת כשלפי ההערכות לפני המלחמה, רשת המנהרות של חמאס הכילה 1,300 מנהרות באורך כולל של 500 ק"מ, כשבחלקן עומק המנהרות מגיע ל-70 מטרים. עוד הבהירו המקורות מחמאס לעיתון כי ישראל לא הצליחה להרוס את כל המנהרות, למרות שצה"ל פעל בכל האזורים ברצועת עזה.
לצד זאת, יש לציין שהפעילות הצבאית של חיילנו כמעט ומחקה את ארסנל הטילים ארוכי-הטווח של חמאס וחיסלה רבים מפעילי האירגון בכל הדרגים. אולם, חמאס גייס פעילים נוספים במהלך המלחמה. בנוסף, מקורות אלו מחמאס סירבו לאשר או להכחיש את הדיווחים בישראל לפיהם חמאס שומר על יכולות רקטיות מסויימות או אפילו מייצר רקטות בעצמו, כשהדגיש שמדובר ב"סוד ביטחוני של חמאס". באותו דיווח נכתב כי פעילי ארגוני הטרור ברצועה משתמשים בכל היכולות בכדי לייצר את ציוד הלחימה שלהם, כולל שימוש חוזר בטילים ישראלים שלא התפוצצו.
גורמי ביטחון אמרו כי מדובר בביקור עבודה. אולם האירועים האחרונים בצרפת עמדו במרכז הביקור של ראש השב"כ. הפגישות של זיני בפריז נערכו עם שורה של בכירים בביטחון הפנים של צרפת, ובהם בכירים ב-DGSI הצרפתי, העוסק בביטחון פנים ומהווה מקבילה לשב"כ, וגם ב-DGSE, "לה בורו", המקבילה הצרפתית למוסד.
מהומות בפריז, צרפת| צילום: רויטרס
למערכת הביטחון בישראל, ובה גם השב"כ, יש ניסיון רב בסיכול טרור ובאיסוף מודיעין בתוך אוכלוסייה אזרחית. לישראל יש ידע רב על תאי טרור אסלאמיים ברחבי העולם. בעבר ובהווה מתקיים שיתוף פעולה בין ארגוני הביטחון של ישראל לבין מדינות רבות באירופה. "שיתוף הפעולה בין ארגוני הביטחון מתקיים חרף משבר מדיני. ארגוני ביטחון יודעים לעבוד ביניהם ולשתף פעולה", אמר גורם ביטחוני.
בשב"כ סירבו כאמור להתייחס לדברים וציינו כי הם אינם מתייחסים ללוחות הזמנים של ראש השב"כ.
מבוכה ביחידת העילית: חייל המשרת בתפקיד מפקדה נעצר בחשד שגנב שלושה רובי M16 מבסיס השייטת בעתלית. הנשקים טרם אותרו, ומצ"ח ומשטרת ישראל פתחו בחקירה משותפת
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל