אתמול תקפו חמושים רכובים על אופנועים את כפר אונגוואן מנטאו במדינת קאטסינה שבצפון־מערב ניגריה. הם פרצו למסגד במהלך תפילת השחר, פתחו באש לעבר המתפללים, המשיכו בירי ברחבי הכפר, הציתו בתים והרגו לפחות 50 בני אדם. כ־60 נוספים, בהם נשים וילדים, נגררו בכוח מבתיהם ונחטפו.
חמושים בניגריה (צילום: רויטרס)
אחד הניצולים סיפר ל־AP: “הם התחילו לירות בתוך המסגד בזמן שאנשים התפללו. השכן שלי נהרג, היה לי מזל שלא יצאתי מוקדם יותר”. עובדת בבית החולים המקומי אמרה לרויטרס: “27 גופות נרשמו אצלנו – המספר בפועל כנראה גבוה יותר, כי משפחות רבות לקחו את קרוביהן לקבורה מסורתית”.
הרשויות בניגריה שלחו מיד כוחות צבא ומשטרה לאזור כדי לנסות לבלום את ההתקפות. נציב המדינה ציין כי החמושים נוהגים להסתתר בשדות החקלאיים בעונת הגשמים ומשם לצאת לפעולות פתע, והוסיף כי ייתכן שהמתקפה הנוכחית בוצעה כנקמה על מארב שביצעו תושבים נגד חמושים בסוף השבוע הקודם. המושל דיקו אומארו רדה אמר כי “הממשלה נחושה לפעול נגד האלימות ולהגן על חיי האזרחים”.
צבא ניגריה (צילום: רויטרס)
המתקפה בקאטסינה לא עמדה לבדה. שבוע קודם לכן התרחש אירוע דומה בכפר מרנונה במדינת סוקוטו, שם חמושים פרצו למסגד במהלך תפילת השחר, ירו למוות במתפלל אחד וחטפו כמה נוספים. תושב מקומי תיאר את מה שאירע ל־The Guardian Nigeria כ־“ברברי וחבלני” גם במקרה זה הרשויות פרסו כוחות וחיפשו אחר החטופים.
בצפון־מערב ניגריה נרשמו בשנים האחרונות מתקפות דומות עם מניין קורבנות גבוה במיוחד: ביוני 2024 נהרגו לפחות 50 בני אדם ונחטפו עשרות בכפר יַרגוג’ה שבקאטסינה, ובאותו חודש נרצחו שבעה ונחטפו יותר מ־50 במיידאבינו. בינואר 2022 נרצחו כ־200 בני אדם במדינת זמפאורה במתקפה רחבת־היקף. האירועים מצביעים על דפוס חוזר של טבח המוני וחטיפות מתמשכות.
בסרטון, שפורסם בערוץ החדשות הניגרי Trust TV, נראים תיעודים מזירת ההתקפה במסגד במדינת סוקוטו שבצפון־מערב ניגריה. לפי הדיווחים, חמושים רכובים על אופנועים פרצו לתפילת השחר, ירו לעבר מתפללים והובילו לחטיפת עשרות מהם. בתיעוד נראים רגעי הפאניקה של תושבים מקומיים, נזקי הירי והתגובה הראשונית של כוחות הביטחון שהגיעו למקום. הסרטון משקף את תחושת האימה והכאוס שנוצרו באירוע, שהתרחש ימים ספורים לפני המתקפה הגדולה בכפר אונגוואן מנטאו במדינת קאטסינה.
בקהילה הבינלאומית נשמעו גינויים חריפים. מנהיגים אזוריים הזהירו כי “עוצמת האלימות והחטיפות היא מכה בלתי נסבלת; העולם חייב לעמוד לצד הקורבנות ולתמוך בפעולות ביטחון מיידיות” הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (OIC) הביע סולידריות עם תושבי קאטסינה והצהיר כי “פגיעה במתפללים בשעת תפילה היא פשע חמור שיש להוקיע ולמנוע”.
האירועים האחרונים ממחישים את עומק המשבר הביטחוני בצפון־מערב ניגריה, שבו הכפרים הפכו מטרה קבועה לכנופיות חמושות. בזמן שהרשויות מנסות להגיב בכוחות מוגבלים, התושבים חיים בפחד מתמיד, והחשש הוא שהיעדר פתרון כולל רק יעמיק את תחושת חוסר הביטחון ויגדיל את מעגל הדמים.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.