• קובעים שעה קבועה – כמו פגישה עם עצמנו
• משתמשים בתזכורת או שיר שמעורר תנועה
• משתפים עוד מישהו – ילד, בן זוג או חבר
• זוכרים: גם 10 דקות – הן ניצחון קטן מול חוסר האונים

לסיכום, פעילות גופנית בזמן מלחמה היא לא פריווילגיה – היא עוגן רגשי, מנטלי ובריאותי. היא עוזרת לפרוק מתח, לווסת רגשות, להישאר בקשר עם עצמנו ועם אחרים – ולבנות חוסן מבפנים.

על פי מחקרים רבים, תנועה יומיומית היא מההתערבויות היעילות ביותר להפחתת סטרס וחיזוק היכולת הנפשית להתמודד עם אי-ודאות. מחקרים עדכניים קובעים כי גם פעילות מתונה ללא ציוד, בחלל קטן, תורמת לבריאות הנפש בדיוק כמו פעילות בחדר כושר.

התנועה לא תפסיק את האזעקות, אבל היא כן תשפיע על איך נרגיש ביניהן. הבחירה לזוז – היא בחירה להישאר נוכחים, יציבים, חיים.

דני זלבסקי ,MSc RD פיזיולוג מאמץ ודיאטן קליני, מחלקת קידום בריאות, אסותא מרכזים רפואיים; יוני לויצקי M.A בפסיכולוגיה של הספורט והביצוע. מלווה נבחרות וספורטאי עילית, פועל עם אוכלוסיות מכוונות ביצועים על פיתוח חוסן, מיקוד וביצועים בתנאי לחץ