מרכז כהן ללימודי יהדות מודרנית באוניברסיטת ברנדייס שבבוסטון, ארה"ב, מפרסם מחקר חדש החושף את ההשפעה הבין-דורית של תגלית. המחקר, שנערך בהובלת פרופ' ליאונרד (לן) סאקס, מצביע על כך שהשתתפות בתגלית לא רק מותירה חותם עמוק על משתתפיה אלא גם משפיעה באופן משמעותי על חוויותיהם היהודיות של ילדיהם.
המחקר מראה לראשונה כי ילדיהם של משתתפי תגלית נחשפים ליותר חוויות יהודיות ומשתלבים יותר במסגרת חינוכית יהודית, בהשוואה לילדיהם של יהודים שלא השתתפו בתוכנית. בכך, נמצא כי תגלית תורמת ישירות לשימור הזהות היהודית ולהמשכיותה לדורות הבאים.
לפי המחקר, משתתפי תגלית נוטים יותר לגדל את ילדיהם במסגרת יהודית, ללא תלות בזהות הדתית של בן או בת הזוג. 84% מבוגרי תגלית מגדלים את ילדיהם כיהודים, נתון גבוה משמעותית בהשוואה ליהודים שלא השתתפו בתוכנית. מעבר לכך, ילדיהם של בוגרי תגלית משתלבים יותר במעגלי החיים היהודיים, עם סיכוי גבוה ב-122% לחגוג בר או בת מצווה. הם נוטים יותר לעבור טקסי חיים יהודיים, כמו ברית מילה או טקס מתן שם יהודי, ולהשתלב במערכת החינוך היהודית הפורמלית והבלתי פורמלית. ככל שהם גדלים, הם מתחנכים בבתים עם אורח חיים יהודי פעיל, הכולל חגיגות שבת, חגים וטקסי מעבר משמעותיים.
המחקר מצביע גם על חיזוק הקשרים של משתתפי תגלית עם ישראל והקהילה היהודית. הסיכוי של בוגרי תגלית להרגיש מחוברים מאוד לישראל גבוה ב-100%, גם שנים רבות לאחר השתתפותם בתוכנית, ו-35% מהם אף חזרו לביקור נוסף בישראל. תגלית גם מחזקת את מעורבותם בקהילה היהודית, כאשר בוגרי התוכנית נוטים יותר להוביל אירועים יהודיים ולהשתלב בעמדות הנהגה, עם סיכוי גבוה ב-100% להוביל אירוע יהודי, וסיכוי גבוה ב-150% לכהן כחברי הנהלה בארגון יהודי. כמו כן, משתתפי תגלית יוצרים מעגלים חברתיים יהודיים הדוקים יותר, כאשר הסיכוי שלהם להיות מוקפים בעיקר בחברים יהודים גבוה ב-53%. הממצאים הללו מחזקים את ההבנה שתגלית אינה רק חוויה חד-פעמית, אלא גורם מעצב בהמשך חייהם של המשתתפים, וביסוס הקשרים שלהם לישראל ולזהותם היהודית.