121 שנים אחרי: הרצל כמגדלור ערכי לישראל במשבר

לקראת יום פטירתו ה-121 של בנימין זאב הרצל בכ' תמוז ונוכח המשבר הפנימי בו מצויה ישראל, מצאנו לנכון לחזור לחזונו כפי שמשתקף בספריו. "מדינת היהודים", מצע מדיני קצר, פורסם ב-1896, עוד לפני הקונגרס הציוני הראשון, ו"אלטנוילנד", רומן עתידני, פורסם ב-1902, שנתיים לפני מותו בגיל 44. שניהם עוסקים בהקמת מדינה ריבונית ליהודים ובערכים שידריכו אותה, בהם סולידריות חברתית, שוויון לכל האזרחים וכבוד לדת, למסורת ולחירות אישית.

הרצל ראה בחזונו חברה הבנויה על ערבות הדדית, בה הפערים המעמדיים מצומצמים. חינוך, בריאות ודיור יהיו מובטחים וכך גם שכר הוגן. יוזכר שהצעת הרצל לדגל הלאום כללה שבעה כוכבים מזהב, כנגד שבע שעות העבודה היומיות, פחות מהמקובל בתקופתו.

יש להודות – בתהליך קיבוץ הגלויות בראשית שנות המדינה נעשו טעויות כלפי ציבורים שלמים. אך הפערים המעמדיים היו אז קטנים בהשוואה למדינות המערב. בימי מצוקה, בעיקר ביטחונית, הייתה התגייסות של כלל הציבור וערך העבודה היה משותף לוותיקים ולחדשים. כעת הפערים הכלכליים גוברים ויוקר המחייה מאיים על שכבות שלמות, זאת בזמן שכספי ציבור מחולקים משיקולים פוליטיים על בסיס מגזרי, יותר מאשר בעבר.