הניסיונות להתניע מחדש את המגעים לעסקת חטופים, או לפחות לצמצם פערים בין עמדות הצדדים, כשלו עד כה כשלון מוחלט. בעוד ישראל דורשת להיצמד למתווה של השליח המיוחד של הנשיא טראמפ, סטיב ויטקוף, חמאס מתעקש על העסקה שבמסגרתה ישוחררו חטופים חיים בודדים. בנוסף, חמאס מתנה את המגעים לעסקה כלשהי בשיחות על סיום מוחלט של המלחמה, כולל ערבויות בינלאומיות והחלטת מועצת הביטחון של האו"ם.
בפגישות עם בכירי ממשל טראמפ שקיים השבוע בוושינגטון, השר רון דרמר דן בין היתר בקיפאון שבמגעים לשחרור בחטופים ובהתאם לכך – בשלבי ההמשך של הלחימה ברצועת עזה נגד. גורמים ישראלים מדגישים כי ממשל טראמפ ממשיך להעניק גיבוי מלא לאסטרטגיית הלחץ הצבאי העצים על חמאס.
הפגנה למען החזרת החטופים (צילום: אריק מרמור פלאש 90)
השלב הראשון של המבצע "עוז וחרב" שהחל ב-18 במרץ, כולל עד כה תקיפות אוויריות של מטרות חמאס, בשילוב של פשיטות קרקעיות נקודתיות. על פי דובר צה"ל, חיל האוויר תקף יותר מ-430 מטרות מתחילת מבצע. המטרה המרכזית של פעילות צה"ל בעזה היא התשת מחבלי חמאס, חיסול של הדרג הפיקודי והאדמיניסטרטיבי של ארגון הטרור.
כעת, 10 ימים מחידוש הלחימה ברצועה, גורמים בכירים בישראל מדגישים כי המבצע משיג את מטרותיו. האוכלוסייה האזרחית בעזה שוב נעה דרומה – והפעם, בניגוד לעבר, חמאס לא מצליח למנוע מהתושבים את המעבר.
"פעם מחבלי חמאס הציבו מחסומים, הפחידו את התושבים ובכוח לא נתנו להם לעבור מהצפון לדרום הרצועה. היום המצב שונה: ניכר כי חמאס איבד משמעותית מכוחו ומיכולתו להשתלט על האוכלוסייה האזרחית. לעתים קרובות אין לחמאס כוח אדם כדי להציב מחסומים ולפקח את תנועת האזרחים. במקום מחבלים שחוסלו – מגוייסים צעירים בני 16-17. חמאס במצוקה שקשה להסתיר", כך גורם ישראלי בכיר בשיחה עם 'מעריב'.
הפגנות בעזה נגד חמאס (צילום: רשתות ערביות)
לדברי הגורם, הוכחה נוספת לאפקטיביות של הלחץ הצבאי, בשילוב של אי הספקת הסיוע ההומניטרי, היא ההפגנות נגד חמאס שנרשמו בימים האחרונים במספר מוקדים ברחבי עזה. זה קורה בצפון הרצועה (בית לאהיא), במרכז (העיר עזה), ובדרום (ח'אן יונס).
לאחר יומיים של שתיקה וניסיון התעלמות מהמחאה המתרחבת והולכת, פרסם ארגון הטרור חמאס הצהר, בה טען כי "ההפגנות משרתות את ישראל". בחמאס קראו לתושבים המתוסכלים "לאחד שורות מול הכיבוש פושט הרגל, שכעת מקווה לפצל את השורות ולקרוע את האחדות של תושבי עזה".
אולם, בישראל מעריכים כי הדינמיקה תהיה הפוכה מזו שחמאס מקווה לייצר: "התושבים זזים דרומה, הצפיפות בערים שבהן פרצו ההפגנות, היא קשה מאוד. התחרות של התושבים על המשאבים – אוכל, שתייה וכולי, גוברת מיום ליום. למצב הזה לחמאס אין כרגע מענה וזה עשוי להרחיב את התקוממות התושבים נגד ארגון הטרור. הערכה היא שבקרוב נראה יותר הפגנות ביותר מוקדים ברצועה" , אומר גורם ישראלי.
במקביל, מתרחבת דינאמיקת היציאה מהרצועה ליעדים שונים בעולם. לאחר שהשבוע כ-100 עזתים טסו לאינדונזיה, 200 תושבי עזה יצאו ביום רביעי לירדן לקבלת טיפול רפואי, אתמול קבוצה נוספת, של 300 תושבי הרצועה, חולים ופצועים, המריאו לאיחוד האמירויות.
בישראל רואים בחיוב את המהלכים המתרחשים ברצועה ומכינים צעדי המשך. לאחר שביום רביעי ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון כ"ץ והרמטכ"ל זמיר דנו בהרחבת הלחימה ואתמול הנושא נידון בפורום המצומצם של שרים בכירים וראשי מערכת הביטחון – במוצאי שבת סוגיית הרחבת המבצע "עוז וחרב" תעלה לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".