בין שלל המכוניות שנפרשו לעיני המבקרים היו גם "קלאסיקות צעירות" יחסית, כמו דגמי פולקסווגן גולף ומרצדס SLK משנות ה-90, לצד אגדות אקזוטיות מבית פרארי ולמבורגיני, ואף רכבי אספנות מראשית המאה ה-20. הרעיון היה להדגיש כי התערוכה אינה רק זירת מסחר, אלא גם בעלת מימד היסטורי-תרבותי החוגגת את התפתחות הרכב לאורך הדורות. המבקרים יכלו לטייל בין אמריקאיות עצומות מסוף שנות ה-50, מכוניות ספורט אירופיות קלאסיות משנות ה-60 וה-70, ועד מרכבות ממונעות מראשית ימי הרכב – כולן מלוטשות ומבריקות כאילו יצאו הרגע מהמפעל. סוחרי הרכב והמציגים ציינו שההתעניינות חוצה את כל טווח המחירים והגילים: מצעירים שרוכשים סוף-סוף את מכונית החלומות של ילדותם, ועד אספנים ותיקים המחפשים להוסיף לאוסף יצירת מופת נדירה משנות ה-30.
ובכל זאת, לצד הכוכבות הקבועות כמו פרארי, מזראטי, למבורגיני וגם צמד בוגאטי נדירות, היו כמה כוכבות שמסמנות מגמות בשוק האספנות. כך למשל מחירי המרצדס SL300 שממשיכים לטפס בהתמדה, ועל פי הסכומים שגילגלו בתערוכה, נסחרות בין מיליון ל-1.5 מיליון יורו לפני גרסאות מיוחדות.