תמר קוץ הובאה למנוחות: "הרוח החיה והשמחה, אם כל הגנים בכפר עזה"

מאות אנשים הגיעו היום (שלישי) לבית העלמין בגן יבנה כדי ללוות את תמר קוץ, תושבת קיבוץ כפר עזה ששכלה חמישה מבני משפחתה בשבעה באוקטובר והלכה לעולמה אתמול, בדרכה האחרונה. קוץ איבדה את בנה אביב, את כלתה לבנת ואת שלושת נכדיה – רותם, יונתן ויפתח – בטבח הנורא שהתרחש בקיבוץ בשבעה באוקטובר. מאז האסון התגוררה בדיור מוגן, לאחר שפונתה מהקיבוץ, ואתמול, כאמור, נפטרה והיא בת 82.

בני, בעלה של תמר, ספד לה: "בשבעה באוקטובר אפשר לומר בביטחון נעצרו לנו החיים. המשפחה האהובה שלנו נקטלה. כעבור זמן הבנו שאנחנו נחטפנו למנהרות הזיכרון וכלא הגעגועים. במקומות האלה אין חילוץ ואין עזרה. הכאב רק מתעצם עם הזמן ותמר לא הצליחה לצאת ולהתנתק מהמציאות הקשה הזו. מהקהילה נעקרה ומחברותיה ומהמשפחה היקרה לה מכל שאבדה לנצח – כל אלה הותירו בה רק געגועים וכאב שהלך והתעצם. כלתי הוכרעה והלכה לעולמה והיא תהיה ליד האהובים שלה, נוחי פרח".

אבי כהנא, חבר קיבוץ כפר עזה וחבר של תמר, סיפר כי "תמר הייתה שותפה מלאה בייצור עולמנו. בימים האחרונים שלפני האסון הנורא היא עסקה במה שאהבה כל חייה – בילדים ובללמד. אין זיכרון אחד בכפר עזה שטביעתה של תמר לא נמצא בו. כל ילד או ילדה מילדי כפר עזה נושאים ב-DNA שלהם את הגן של גן תמר. היא המציאה את הגן, האם של כל הגנים בכפר עזה. כל אחד ואחת מאיתנו פגש את תמרה בתור המורה של 'שלום כיתה א". היא תרמה לחיינו כל כך הרבה יופי, חכמה וצבע. הבור שנפער בליבנו ונפשנו הוא עמוק. לצער ולעצב האינסופי שלנו נוספה עוד קומה. אנו שזורים זה בזה. יהי זכרך ברוך".

שרון, בתה של תמר, ספדה לאמה ואמרה כי "אמא היא הרוח החיה והשמחה ותמיד דאגה שיהיה ולא יחסר. היא דאגה לחגוג חגים בהלכתם. הזכירה לנו תמיד שהתוכן הוא העיקר. היא הייתה אחראית על כתיבת סיפורי יום הולדת לכל אחד מבני המשפחה. בסבלנות גדולה היא ישבה וכתבה בכתב ידה העגול והיפה. אמא שלי הגננת והמורה שהקימה ועיצבה את הגן על פי דמותה… המשפחה הייתה לנו חום ואור, קן של ביטחון והגנה, ואז חיינו נשברו ונפערה בנו תהום. את שאהבת את משפחתך ונכדייך עד אין קץ נשטפת כאב וגעגוע. היו בך כוחות כבירים אמא. איך קמת כל בוקר לחיים והפצרת גם בנו לעשות כך. הגעגועים מילאו את ליבך… עכשיו הגיע השקט לליבך ואת יחד איתם – בשלווה שאין לה קץ. אמא שלי אהובה, את איתי לעולמים".